עתירה לבג"צ: לבטל את ההחלטה על שינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות

האגודה לזכויות האזרח, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, המרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, עמותת מהפך, העמותה להכוון לימודי לתלמידים ערבים, עמותת ידיד, הקשת הדמוקרטית המזרחית ועמותת שחר - עתרו היום לבג"צ נגד שרת החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות, בדרישה לבטל את ההחלטה על ביטולה של שיטת המצרף בקבלה לאוניברסיטאות.

העותרים מבקשים משופטי בג"צ להורות על ביטול ההחלטה, שהתקבלה בסוף חודש נובמבר ומונעת את האפשרות להתקבל ללימודים באוניברסיטאות בשנת הלימודים הקרובה (תשס"ה) על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד. כמו כן, מבקשים העותרים מבג"צ להוציא צו ביניים, שיורה לשרת החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ולאוניברסיטאות להימנע מליישם את ההחלטה בקבלה ללימודים בשנה"ל הקרובה (תשס"ה), עד להכרעה בעתירה. לחילופין, מבקשים העותרים לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה, נוכח סיומה הקרוב של תקופת ההרשמה לאוניברסיטאות. את העתירה הגיש עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח.

שיטת המצרף הונהגה לראשונה בקבלה ללימודים לשנה"ל הנוכחית (תשס"ד), כחלופה לבחינה הפסיכומטרית. השיטה אפשרה למועמדים להתקבל ללימודים באוניברסיטאות על יסוד ציוני בחינות הבגרות בלבד. העותרים טוענים, כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר דיונים רבים בוועדת החינוך של הכנסת בשנים 2001-2002, בהשתתפות משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה ונציגים מטעם האוניברסיטאות. ברקע דיונים אלה, נטען בעתירה, עמדו טענות שלפיהן הבחינה הפסיכומטרית פוגעת בסיכוייהם של מועמדים מקרב האוכלוסיות החלשות בחברה להתקבל ללימודים אקדמיים. שיטת המצרף נועדה להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לבני ולבנות האוכלוסיות הללו.

"ההחלטה על ביטול שיטת המצרף", טוענים העותרים, "התקבלה במפתיע בסוף חודש נובמבר האחרון. על-פי פרסומים בעתונות, אשר לא הוכחשו, ההחלטה ניתנה בעקבות פניה של ועד ראשי האוניברסיטאות אל שרת החינוך ואל המועצה להשכלה גבוהה בטענה, שלא נמצא לה בסיס, ולפיה שיטת המצרף הגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים מבלי שהגדילה את אלה של מועמדים יהודים מעיירות הפיתוח". לטענת העותרים, הסיבה לכך היא שהמועמדים היהודים מיעטו להשתמש בשיטת המצרף, היות והשיטה אומצה רק בשנה האחרונה, ורובם מתגייסים לצבא.

לטענת העותרים, נסיבות קבלתה של ההחלטה על ביטול שיטת המצרף מצביעות על כך שהיא התקבלה משיקולים זרים והיא לוקה באפליה פסולה על בסיס לאום, תוך נסיון למנוע גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות בכלל, ובמקצועות המצריכים ציוני קבלה גבוהים בפרט.

"מלבד הטיעון הסתמי, כי שיטת המצרף אינה מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים יהודים מעיירות פיתוח - טיעון שאין לו על מה לסמוך - לא הצביעו המשיבים לעתירה על שיקול כלשהו, שעשוי להצדיק את ההחלטה", נטען בעתירה. "ביטול השיטה, למרות שהיא מגשימה את תכליתה המוצהרת, בכך שהיא מגדילה את סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים, שנמנים עם האוכלוסיות החלשות ביותר ועם אוכלוסיית הפריפריה, מצביע על כך, שראשי ההשכלה הגבוהה אינם רואים בהגדלת סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים משום הגשמה של יעדי השיטה".

העותרים מוסיפים וטוענים, כי כי מעמדה זו מתחייבת אחת משתי מסקנות: "האחת, כי האזרחים הערבים אינם נמצאים כלל על סדר יומם של המשיבים, כאילו שאין הם אזרחים שווי זכויות, הזכאים ליהנות מיתרונותיה של שיטת המצרף; והשניה, כי לטעמם של המשיבים שיטת המצרף נועדה מלכתחילה להיטיב עם מועמדים יהודים בלבד, וזאת במסווה של הרחבת הנגישות ללימודים אקדמיים למועמדים משכבות חלשות בכלל. שתי המסקנות מבוססות על הנחות עבודה גזעניות, שאין להשלים עימם".

לדברי העותרים, הטענה בדבר כשלון השיטה ביחס למועמדים מעיירות פיתוח היא חסרת כל תשתית עובדתית. "הנתונים המעטים ששיחררו המשיבים עצמם ושפורסמו בתקשורת", נאמר בעתירה, "מלמדים דווקא כי שיטת המצרף אכן מגשימה את יעדה להרחיב את הנגישות להשכלה הגבוהה. לפי נתונים אלה, וכן לפי נתוני הקבלה לאוניברסיטת ת"א, שלפיהם בשנה הראשונה להנהגת השיטה (תשס"ד) גדל מספר הסטודנטים היהודים מעיירות פיתוח בשיעור של 46% (בהשוואה לשנה"ל תשס"ג), הגדילה השיטה, כבר מהשנה הראשונה להנהגתה, הן את סיכויי המועמדים הערבים והן את סיכוייהם של מועמדים יהודים מהפריפריה להתקבל ללימודים אקדמיים".

בעתירה מציינים העותרים, כי למרות פניות רבות מטעם העותרים בעניין, לא הציגו המשיבים נתונים השוואתיים כלשהם לגבי ההרשמה והקבלה ללימודים בשנה"ל תשס"ד לעומת שנים קודמות, נתונים שמהם ניתן ללמוד על תוצאותיה של השיטה בכלל ובקרב מועמדים מעיירות פיתוח בפרט.

בכל מקרה, טוענים העותרים, ביטולה של שיטת המצרף בסמוך למועד פתיחת ההרשמה לאוניברסיטאות, פוגע פגיעה קשה במועמדים, שהסתמכו על שיטה זו, לא ניגשו לבחינות פסיכומטריות ומיקדו את מאמציהם בהשגת ציוני בגרות גבוהים ככל האפשר במקצועות הנכללים ב"מצרף". ההחלטה על שינוי השיטה עשויה להותיר מועמדים כאלה קרחים מכאן ומכאן, משום שהם יצטרכו לשוב ולשפר את ציוני הבגרות בנושאים, שלא נכללו בחישוב המצרף, וכן להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, על כל ההוצאות, הזמן והטרחה הכרוכים בכך.

לטענת העותרים, יש לשער שרבים ממועמדים אלה לא יספיקו להתאים את עצמם למצב החדש שנוצר ולא יזכו ללמוד באוניברסיטאות בשנת הלימודים הקרובה. לאור זאת מבקשים העותרים מבג"צ להורות כי אין להחיל את ההחלטה על מועמדים שתיכננו להירשם לשנה"ל הקרובה לפי שיטת המצרף וכילכלו את צעדיהם בהתאם לכך - גם אם לא יורה על ביטול ההחלטה.