"על פי החוק, אין כל הגדרה לחריגות ברמות השכר. לכן, אין לממונה על השכר באוצר שום תשתית מבצעית או חוקית לקבוע שיש חריגות שכר בבנק ישראל או בכל גוף ציבורי אחר". כך אמר (ד') נגיד בנק ישראל, דוד קליין, במסיבת עיתונאים שערך בנק ישראל.
הדברים נאמרו בתגובה לדוח חריגות השכר במגזר הציבורי שפורסם שלשום (ב') ע"י האוצר, ושהצביע על כך שבבנק המרכזי חריגות השכר "יצאו מכל פרופורציה".
קליין אומר, כי הממשלה צריכה לקבוע נורמות לרמות השכר בגופים הציבוריים. לדבריו, כיום אין נורמות כאלו, ולכן האוצר אינו יכול לקבוע כי קיימת חריגה ברמת השכר, מאחר שאין בסיס השוואה ואין לממשלה מדיניות בנושא.
"על-פי החוק, אין לממונה סמכות לקבוע עמדה לגבי רמות השכר ולכן אנו פונים לבג"צ", אמר קליין. לדבריו, הוא היה שמח לוותר על הבג"צ, ולנהל מגעים עם רכלבסקי. ואולם, הוא טוען כי במבנה החוקי של מדינת ישראל, כל הבנה בין רכלבסקי לבין בנק ישראל צריכה לקבל את אישור העובדים.
קליין אמר, כי בג"צ אינו המקום לפתור את נושא השכר. "ואולם, כפו עלינו את הדרך הזאת ואנו נעתור לבג"צ נגד הממונה על השכר עד סוף השבוע הקרוב".
לדברי קליין, כיום יש קרוב ל-900 תוספות שכר שונות בשירות הציבורי, שלא נכללות בפנסיה. "זו היתה השיטה במשך שנים: המעסיקים הציבוריים העתיקו תוספות שכר ממגזר אחד לאחר. לפיכך, לא ניתן לבוא לבנק ישראל - או לכל מעסיק ציבורי - בטענות על כך שהוא מעניק תוספות שכר".
קליין אמר, כי בנק ישראל עובד בשיתוף עם משרד המשפטים והפרקליטות, ונעזר בהם בנושאים רבים. "ואולם, בנושא השכר בבנק ישראל, דרכינו כנראה נפרדו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה