בצלם: על ישראל להיכנע לדרישות האסירים

ארגון השמאל הרדיקלי בצלם אומר כי שביתת הרעב שבה פתחו יותר מאלף האסירים והעצירים הפלשתינים ב-17 באפריל היא מחאה לא אלימה שבמרכזה שורת דרישות בסיסיות ולגיטימיות לשיפור התנאים שבהם הם מוחזקים.

לדבריו, בשל החזקתם בישראל, המנוגדת למשפט הבינלאומי, מטילה ישראל הגבלות קיצוניות על ביקורי המשפחות ובני משפחה רבים אינם מורשים לבקר כלל. כמו-כן מטיל השב"ס על האסירים הביטחוניים איסור מוחלט לשוחח בטלפון. האסירים דורשים, בראש וראשונה, הרחבה של ביקורי המשפחות והיתר לשוחח עם בני משפחתם בטלפון. כמו-כן הם דורשים שירותי רפואה וחינוך ברמה נאותה, והפסקה של המעצרים המנהליים והכליאה בבידוד.

בבצלם אומרים כי במקום להתייחס בצורה עניינית, כלשונם, לדרישות האסירים, שבחרו במחאה שאינה פוגעת באיש מלבדם, נוקטת ישראל - באמצעות שירות בתי הסוהר - שורה של צעדי ענישה לא לגיטימיים, שנועדה לשבור את רוחם. בין השאר, הגביר שב"ס את ניתוקם של השובתים מהעולם, אסר עליהם להיפגש עם עורכי דינם והחרים מהם מלח - מה שמסכן את בריאותם. ככל שיתגברו הניסיונות לשבור את השביתה, קיים חשש כי שב"ס ינסה גם להזין את האסירים בכפיה - דבר אסור הנחשב לעינוי.

הארגון מצדיק את מאבקם של המחבלים ואומר כי "לא ניתן להתייחס לשביתת האסירים במנותק מהקשרה: בעוד חודש ימלאו לכיבוש חמישים שנה. במסגרת שליטתה המתמשכת, כלאה ישראל מאות אלפי פלשתינים בבתי כלא בתוך שטחה - רובם ללא משפט הוגן וחלקם ללא משפט כלל. החזקתם של אלפי פלשתינים בכלא וההגבלות הקיצוניות המוטלות עליהם הן חלק בלתי נפרד ממשטר הכיבוש".