לאישור הכנסת: הטלת אגרות בתביעות ייצוגיות

שרת המשפטים, איילת שקד, מבקשת (יום ב', 3.4.17) מוועדת חוקה, חוק ומשפט לאשר הטלת אגרות על בקשות לתביעות ייצוגיות. על-פי התקנות שהעבירה שקד לאישור הוועדה, האגרה תהיה 12,000 שקל בבקשה המוגשת לבית משפט השלום ו-24,000 שקל בבית המשפט המחוזי. בכך מקיימת שקד את אחת מהצהרותיה הבולטות.

מחצית מהאגרה תשולם מיד עם הגשת הבקשה, והמחצית השנייה - עם מתן פסק דין, כולל במתווים של פשרה או הסתלקות, אלא אם בית המשפט יחליט בצורה מנומקת להעניק פטור מהמחצית השנייה. תביעות נגד רשויות שעניינן השבה של גביית יתר ימשיכו להיות פטורות מאגרה. יצוין, כי אם התביעה תתקבל - יוכל כמובן בית המשפט לחייב את הנתבעים בהוצאות, כולל החזר האגרה. האגרות המוצעות עודן נמוכות בהרבה מאלו הנגבות בהליכים אזרחיים אחרים - 2.5% מסכום התביעה. כך למשל, בתביעות בנות 10 מיליון שקל אמורה הייתה האגרה להיות 250,000 שקל.

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כי לאגרות המבוקשות יש שתי מטרות. האחת היא לממן את ההליכים, שחלקם מורכבים וממושכים, וזאת בדומה למטרת הכללית של אגרות בית המשפט. המטרה השנייה ייחודית לתחום התביעות הייצוגיות: "הפחתת תובענות סרק וצמצום שיעורן ביחס לכלל התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. לא ניתן לקבוע מה שיעורן של תובענות הסרק המוגשות כיום, אולם ניתן ללמוד על קיומן ממספר הסדרי ההסתלקות הרבים, בהם לעיתים נטען במפורש כי בקשת ההסתלקות נובעת מהעדר עילת תביעה. כפי שעולה ממחקר אמפירי שביצעה מחלקת המחקר של הרשות השופטת, הסתלקות התובע לפני אישור התובענה כייצוגית היא סיבת סגירת התיקים השכיחה ביותר.

"הגשתן של תובענות סרק יוצרת הרתעה עודפת בקרב נתבעים, מחייבת אותם בהוצאות כספיות לצורך ניהול ההליכים, ומבזבזת כספי ציבור בניהול הליכים משפטיים שלא לצורך בבתי המשפט. מטרת החוק היא לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות עילה, תוך צמצום תובענות הסרק המוגשות לבית המשפט, אשר אין בהן כדי לקדם את תכלית החוק".