המתה

ח"כ תומא-סלימאן: "זכויותיהן של קורבנות המתה מופקעות" • משרד המשפטים: יש מקום לדיון ובחינה מחדש של עמדתנו

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה הבוקר (ב׳) דיון בהצעה לסדר היום בנושא ״חוק זכויות נפגעי עבירה- הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי״ של ח״כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) וכן הצעת החוק של היו״ר, תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה- זכאות בני משפחה.

ח״כ זועבי פתחה: ״אנחנו מדברים על מקרים בהם יש קושי במעקב של קרובי משפחת הקורבן בעבירות מין או אלימות אחרי מצב החקירה. בחוק הנוכחי יש אפשרות למשפחה לעקוב וכן ישנה אפשרות לעמותה שהמשפחה פונה אליה לעקוב אחר החקירה. אך בפרקטיקה יש לפעמים ניגודי אינטרסים בתוך המשפחה, בייחוד כאשר הפגיעה היא בתוך המשפחה, והחוק לא מתייחס לכך. אנחנו רוצים לעגן בחוק את האפשרות שעמותה לבחירת המשפחה תעקוב אחר ההליך ותעביר את המידע למשפחה. ישנם מקרים בהם המשפחה לא מעוניינת לעקוב אחר החקירה, לעיתים בשל לחצים, אך ישנה חשיבות לתת לגוף ציבורי לעשות זאת, הן בכדי לממש את זכויות הקורבן והן בגלל זכות הציבור לדעת״.

יו״ר הוועדה: ״התיקון שלי מתמקד בעבירות המתה. הרבה פעמים משפחות לא נלחמות על הזכויות הקבועות בחוק לנפגעי עבירה, לא בשביל פיצוי ומרדף אחרי הצדק ולא בשביל רדיפה אחר הפוגע. הרבה פעמים הקורבן או משפחתו מוחלש, לא מכיר את זכויותיו ולחצים מופעלים עליו. במקרה של עבירות המתה במשפחה, נוסף על הטראומה הקונפליקט בין הנרצחת לרוצח, שהרי שניהם חלק מהמשפחה. הצעתי היא כי במקרים מסוג זה ארגון המכיר את האישה וטיפל בה מקרוב לפני הרצח, או ארגונים שיפורטו בחוק, יוכלו לקחת על עצמם את המאבק על זכויות במקרה של המתה - אחרת אנחנו מפקירים את הנפגעות״.

רפ״ק מאיה יוספוב, המשרד לביטחון פנים: ״על פי חוק, המשטרה מיידעת את נפגעי העבירה אודות הזכויות שלהם ומחלקת דפי מידע עם רשימה של ארגוני סיוע רלוונטיים. המערכת הממוחשבת (מנ״ע) מעבירה את המידע בנוגע להליך הפלילי, בעוד בנפגעי עבירה נציג היחידה מחויב גם לעדכן את הנפגע באופן אישי במצב התיק״.

עו״ד ליאנה מגד, משרד המשפטים: ״אנחנו לא חולקים על כך שיש מקרים בהם מורכבויות משפחתיות פוגמות בהתגייסות משפחת הנפגע לפקח על ההליך. עם זאת, עמדת משרד המשפטים היא שהפתרון אינו נעוץ בהצעות החוק, שכן חוק זכויות נפגעי עבירה מאפשר לנפגע הפרטי את השליטה, משתף אותו בהליך הפלילי ומאפשר לו להביע עמדה. ניתן היום לייפות את כוחו של ארגון בכדי שיעקוב אחר הנעשה בנושא, ואילו עיגון דבר זה בחוק יכול להזיק לאינטרס הנפגע, שהוא לא תמיד זהה לאינטרס הארגון".

"בעבירות המתה ישנו סיוע במסגרת תכנית סנ״ה, שהיא שיתוף פעולה בין-משרדי, המספק סיוע כספי ראשוני, ייצוג בהליכים משפטיים וסיוע נפשי. בכל מקרה של מוות שאינו טבעי, המשטרה פונה לוועדת הזכאות של משרד המשפטים, בכדי שזו תבדוק את נסיבות המקרה ואת הזכאות לשירותי הסיוע. אכן, גם כאן, אם המשפחה מסרבת לשתף פעולה זהו קושי אמיתי וקיים, אך חוק זכויות נפגעי עבירה מבקש לכבד את ההחלטה של הנפגע ומשפחתו כיוון שהם במרכז".

"קשה לאפיין את המקרים של שטח ההפקר, בהם ישנו ניגוד עניינים בין המשפחה של הקורבן לזכויותיו, אך אני מבינה ושומעת שישנו קושי כזה בשטח ורוצה להציע דיון פנימי קונקרטי ולבחון מחדש את העמדה שלנו בנושא״, אמרה עו"ד מגד.

יו״ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה: ״סיכום הדיון הוא בהצעה לקיים דיון לעומק ולמצוא פתרונות ספציפיים עבור אותן נפגעות שזכויותיהם מופקעות על ידי המשפחה והמדינה. אני שמחה שהייתה לכן את ההקשבה לזהות את הבעייתיות שאנחנו מדברות עליה. נתאם עם משרד המשפטים דיון קונקרטי כדי להתקדם אפילו אם כרוכים בכך ניסוחים מחודשים להצעת החוק״.

בברכה,