חחחח

ביד חזקה
כך שברה הממשלה את שביתת אגד בשנות השמונים

שביתה בקואופרטיב אגד אינה דבר חדש. שתי שביתות גדולות של אגד בשנות השמונים - 1983 ו-1987. אז, כזכור, היה אגד מונופול ושלט כמעט על כל התחבורה הציבורית בישראל.

ההיערכות של משרד התחבורה למתן מענה לשביתה הייתה כלקח מהשביתה שהייתה ב-1976. אז נבעה השביתה כתוצאה ממצבה הכספי הקשה של אגד והמשבר הארגוני בו, אך ב-83' היא נבעה מעשיית שרירים, מאבקי יוקרה וברצון להוכיח לממשלה שאגד פועלת בניגוד לדעתה.

משרד התחבורה הבין היטב שאין לממשלה כלים ליצירת מערכת היסעים חלופית באמצעות העיריות ומשרד התחבורה, ולו מצומצמת. המהלך רק נועד לצמצם את נזקי השביתה והפגיעה במשק, במה שהוגדר "עזרה ראשונה".

משרד התחבורה נערך לניהול "מלחמת עצבים" כלשונו, למתן תגובות בתוך זמן קצר, מתוך מטה ארצי בו היו שותפים גם המשטרה והמסיעים הפרטיים, ויפעל 24 שעות ביממה.

1. ניתן היתר לכל המוניות להפעיל קווי שירות;
2. ניתן היתר לחברות האוטובוסים הפרטיות ולאוטובוסים של המועצות האזוריות להפעיל קווי שירות;
3. ניתן היתר כללי לכל בעלי הרכב הפרטי והרכב המסחרי המיועד להסעת נוסעים (טנדרים, טרנזיטים וכד') להסיע נוסעים בשכר;
4. נעשו הסדרי הביטוח הדרושים;
5. נקבעו מחירים מירביים להסעות הנ"ל, שיהיו מצד אחד אטרקטיביים למסיעים ועגולים כדי שיהיו קלים לגבייה ומצד שני כאלה שימנעו עושק.
הוגשה תביעה פלילית נגד מנהלי אגד והופסק תהליך המשא-ומתן עד להפסקת השביתה.
6. הובהר לאגד שיישא בכל נזקי השביתה
7. היערכות פתיחת מרכזי הסעים בערים;
8. משרד התחבורה שקל השתלטות על כל התחנות המרכזיות שהיו ברשות "מפעלי תחנות" ו"נצבא" לצורך השירות החלופי.