תוך מספר שבועות הצעת חוק: מעצר מינהלי לעבריינים

השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, הציג (יום ב', 26.1.04) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, את כוונתו להגיש הצעת חוק המסדירה מעצר מינהלי כהוראת שעה גם לעבריינים פליליים.

לדברי השר הנגבי, "יש להסדיר בחוק כהוראת שעה מספר חוקים שיאפשרו לעצור עבריינים בכירים, כל אימת שיתברר כי בהליכים משפטיים לא ניתן לעוצרם".

על-פי החוק כיום, מעצר מינהלי נעשה רק בעניינים ביטחוניים, כאשר קיים סיכון ביטחוני למדינה ו/או לשלום הציבור, דוגמת מעצרם של ערבים פלשתינים, ולהבדיל - של איש הימין הקיצוני, נעם פדרמן, שנעצר למשך חצי שנה, מכוח צו שהוציא שר הביטחון, שאול מופז.

הצעת החוק יוצאת מבית מדרשו של השר הנגבי, ותוגש בשיתוף מלא עם האופוזיציה. ההצעה עולה, בין היתר, בעקבות האירועים הפליליים האחרונים בהם נפגעו אזרחים חפים מפשע, ועקב המקרה שאירע לפני כחודש וחצי, בו הניחו גורמים עבריינים מטען חבלה גדול על סככת חנות בתל אביב - בניסיון לחסל את איש העולם התחתון זאב רוזנשטיין.

ב"פיגוע הפלילי" נהרגו במקום שלושה בני אדם ו-33 איש נפצעו [ראו קישור]. זמן קצר לאחר האירוע, הכריז מפכ"ל המשטרה, שלמה אהרונישקי, מלחמה נגד עולם הפשע. השר הנגבי יצא בהכרזה כי בתוך כחודש תוגש לממשלה תוכנית למלחמה בפשיעה המאורגנת [ראו קישור].

על-פי הצעת החוק, שיקול הדעת במעצר מינהלי של גורמים פליליים יהא נתון בידי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר טרם מעצרו של אדם יוצגו נתונים לגביו גם בפני המערכת המשפטית. "ההליך עובר דרך מסננת משפטית מובהקת ביותר. אנו זקוקים לכלי נוסף למקרים חריגים כאשר המערכת המודיעינית נותנת אינפורמציה להצלת חיי אדם".

השר הנגבי הסביר, כי אמנם "מדובר בכלי חריג וקיצוני, הפוגע בחופש ובחירות האדם ועל-כן השימוש בו צריך להיות באופן מבוקר ומושכל. עם זאת, לא ניתן לשלול זאת מהמשטרה. זהו לא הכלי היחיד שעומד בפני המשטרה אך ראוי שגם הוא יונח על המדף".

הצעת החוק תוצג בעוד מספר שבועות בפני כל הגופים הרלוונטיים ובפני המערכת המשפטית אשר יוכלו להעיר את הערותיהם בתוך 28 יום. בהמשך, תועבר הצעת החוק לוועדת השרים לחקיקה - ומשם לאישור הכנסת. לדברי השר הנגבי, מדובר בהליך ארוך אשר עשוי לקבל את אישור הכנסת רק בעוד כשנה.

חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ), המתנגדת נחרצות לכל המוסד של מעצר מינהלי, ומי שיזמה את הדיון בוועדת החוקה, מתנגדת כמובן גם להצעת החוק. "לא ייתכן שבגלל רצון לכסות על מחדלי המשטרה וחוסר האונים במאבק בפשע והעובדה ש-9 אזרחים נרצחו בחודשים האחרונים במסגרת כנופיית הפשע, תוצענה הצעות שאינן עולות בקנה אחד עם זכויות אדם במשטר דמוקרטי".

"מעצר מינהלי אינו צמוד להליך הפלילי ואינו כפוף למגבלות המוטלות עליו, הוא חותר תחת שני עקרונות יסוד: העיקרון שאדם הוא בחזקת חף מפשע עד שתוכח אשמתו בבית המשפט, והעיקרון שאין שוללים חירותו של אדם, אלא בהוראת בית המשפט בהליך ראוי. לרשות השר לביטחון פנים עומדים מספיק כלים דמוקרטים, לרבות חקיקה הולמת, על-מנת להיאבק בראשי הפשע", הסבירה גלאון את התנגדותה.

מעצר מינהלי בעניינים ביטחוניים

חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979, המכונה "חוק המעצרים", קובע כי אם יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על 6 חודשים.

על-פי החוק, אם היה לשר הביטחון יסוד סביר להניח, ערב פקיעת תוקפו של צו, שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור עדיין מחייבים את החזקתו של העציר במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות מפעם לפעם על הארכת תוקפו של צו המעצר המקורי לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.

גם לרמטכ"ל עומדת הסמכות לצוות על מעצרו של אדם, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, באם קיים יסוד סביר להניח שקיימים התנאים של סיכון ביטחוני או סיכון שלום הציבור. כל מעצר מסוג זה, כאמור לעיל, נעשה אומנם כחוק אך בלא משפט. כעיקרון, נשיא בית משפט מחוזי צריך לאשר צו מעצר מינהלי בתוך 48 שעות מרגע הוצאותו, ועליו לעיין בו מחדש כעבור 3 חודשים.

צילום: ח"כ גלאון, הפרת זכויות אדם