תפנית בסאגת רכישת אחזקות בקונצרן וילי פוד

( 15-03-17) ישראל 18 V.B ( חברה פרטית המאוגדת בהולנד) בעלת השליטה בקונצרן המזון ויליפוד הגישה תביעה לביטול ה"מתווה" שקיבל תוקף של פסק דין לפני כ-5 שבועות, לטענתה על בסיס ובהסתמך על מצגי שווא, הולכת שולל והטעיה שביצעו חברת טעמן שיווק מזון ואיש העסקים החרדי מרדכי פרץ הירשנבוים, במטרה "לחטוף" פסק דין שיקל עליהם את מלאכת ההשתלטות על אחזקותיה בקונצרן המזון ויליפוד.

לדברי ישראל 18 מדובר במקרה בו חברה(טעמן)  מתנגדת לעסקה שנרקמה בין שני צדדים שלישיים בטענה לפגיעה בזכויותיה הקנייניות ועל בסיס טענה זו מציע בית המשפט במסגרת הסדר פשרה כי במסגרת העסקה יינתן לחברה פיצוי עקב הפגיעה הנטענת בזכויותיה, אלא שבדיעבד מסתבר כי אותה חברה עצמה הייתה מלכתחילה שותפה חשאית לעסקה שלה היא התנגדה כלפי חוץ, שעה שבפועל היא הייתה מעוניינת בעסקה זו יותר מכל צד אחר.

על פי כתב התביעה ביום 22.9.16 נחתם הסכם הלוואה בין טעמן לישראל 18 במסגרתו הלוותה טעמן לישראל 18 כ-10 מיליון דולר, ולאחר מכן סוכם בין הצדדים כי סכום החוב נשוא ההלוואה יומר לתמורה בגין 50% מאחזקות ישראל 18 בויליפוד, והממונה על ההגבלים עסקיים אישר את העסקה.

ואולם חברת בי. ג'י. איי השקעות שבשליטת ישראל 18 והמחזיקה בכ-25 % ממניות חברת בי. אס. די. קראון המחזיקה בשרשור ב-60% מוילי פוד הפעילה את זכות הסירוב העומדת לה על מכירת מניות בי. אס. די ישראל 18 בעלת השליטה בה, והיא והתקשרה בהסכם עם פרץ במסגרתו התחייב הלה לשלם לה כ-17 מיליון דולר שנועדו לפרוע את חובה של ישראל 18 לטעמן ובכך לשחרר את השעבוד על מניות ישראל 18. כחלק מהפעלת זכות הסירוב הגישה בי. ג'י. איי תביעה כנגד ישראל 18 וטעמן להצהיר כי זכות הסירוב שלה "גוברת" על עסקת טעמן-ישראל 18.

 בהמלצת בית המשפט גיבשו הצדדים מתווה אשר הסתמך על הצהרות חברת טעמן שיווק מזון כי היא מתנגדת למימוש זכות הסירוב של בי .ג'י. איי השקעות בנימוק כי הדבר יגרום לה נזק כבד, כי בכוונתה לעמוד על ההסכמים שחתמה עם ישראל 18, וכי העסקה מפקיעה הסכמים אלה.

על פי המתווה האמור תשלם בי. ג'י. איי לחברת טעמן את חובה של ישראל 18 כלפי טעמן. לנוכח טענות טעמן כאילו עסקת פרץ- בי ג'י. איי שבגינה מומשה זכות הסירוב תגרום להפרת ההסכמים שחתמה עם ישראל 18 בשעה שהיא טעמן לפי הצהרתה "מעוניינת" בקיום הסכמים אלה, הציע עוד בית המשפט כי ישראל 18 תשלם לה "פיצוי מוסכם" של 500,000 דולר.

בדיעבד טוענת ישראל 18 לאחר ש"הסכמת הצדדים" קיבלה תוקף של פסק דין נחשף כי טעמן רקמה במחשכים עם פרץ תרגיל עוקץ וכי הם בחרו להוליך אותה שולל ולמעשה הצליחו לגבש "מתווה" של פשרה המבוססת והנשענת על מרמה והצגת מצגי שווא שקריים.

למעשה טוענת ישראל 18 כי בשעה שפרץ חתם על הסכם עם בי. ג'י. איי שבגינו הופעלה זכות הסירוב והוגשה התביעה של בי. ג'י. איי, ובשעה שטעמן כאילו התנגדה נחרצות לעסקת פרץ-בי. ג'י. איי כאשר בגין התנגדות זו גובש מתווה הפשרה, הרי שבפועל פרץ וטעמן רקמו במחשכים עסקת מרמה במסגרתה סיכמו כי לאחר אישור עסקת פרץ-בי. ג'י. איי תהפוך טעמן לשותפה שלפרץ, קרי לאחר שפרץ היה אמור להחזיק במניות ישראל 18 ולמעשה בשליטה בקונצרן ויליפוד השותפה הנסתרת והחשאית של פרץ הייתה לא אחרת מאשר טעמן.

אשר על כן טוענת ישראל 18 באמצעות עוה"ד רונן בר-און ובלה פלד כי נפלו פגמים קשים באומד דעתה שעה שהסכימה להתקשר בהסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ועל כן ההסדר הנשען על מצגים והצהרות שקריות שניתן לכנותם תרגיל עוקץ חמור ולקולא עשיית שימוש לרעה בית המשפט, אינו יכול לעמוד על כנו ובהתאמה יש להורות על ביטולו ועל ביטול פסק הדין הנותן לו תוקף.