תערוכה חדשה של פיקסו באוניברסיטת בן-גוריון

תערוכה של אוסף פקסימיליות של המתוות (studies) שצייר פיקאסו כהכנה לציורו המפורסם "גרניקה" יוצגו בתערוכה חדשה בגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,
ביום ג', 3 בפברואר 2004.

42 מן המתוות - אלה שבוצעו על נייר - רוכזו בשנת 1990 במהדורת פקסימיליה מהודרת לאלבום. אלבום זה הוא אחד הפריטים באוסף עשיר של אמנות מודרנית ושימושית ונתרם לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על-ידי צפירה ואפרים אילין.

העיר הבסקית גרניקה הופצצה באופן ברוטאלי ונהרסה עד היסוד בחודש אפריל 1937, בעיצומה של מלחמת האזרחים בספרד, שהביאה את פיקאסו להטות שכם למאמץ הפוליטי של הרפובליקה ולהטיל עצמו אל פעולת יצירה אינטנסיבית, במטרה לתת ביטוי לאמירה אמנותית גדולה בממדיה ובעוצמתה אודות המלחמה. הדחף לפעולת יצירה זו לא נבע משיקולים פוליטיים גרידא, אלא מן הרצון לתת ביטוי אוניברסאלי לתחושת הייסורים במישור האנושי.

הידיעות אודות ההפצצה הפראית של גרניקה הגיעו לפריז ב-26 באפריל, 1937. פיקאסו הגיב על ידיעות אלה בתחושה קשה, והחל מייד לעבוד על רישומי הכנה ליצירה. בתקופה שבין ה-1 במאי ל-4 ביוני, ביצע פיקאסו 45 מתוות. המוטיבים בהם עשה שימוש משקפים רובם ככולם את האיקונוגרפיה אשר שלטה ביצירתו החל בשנות השלושים המוקדמות. אלה כוללים את מוטיב הצליבה, את זירת מלחמת השוורים ואת נושא האהבה והמוות של המינוטאורוס.

המתוות כוללות מספר רישומי הכנה ליצירה בכללה; מתוות של סוסים ושוורים וראשיהם; ראשי נשים ונשים עם ילד מת; לוחמים מתים ודמויות עם זרועות מורמות. פיקאסו, עשה שימוש בעזרים שונים - עפרון, טוש, צבעי גואש וצבעי שמן על מצעים כגון נייר לבן, כחול וחום, לוח עץ לבוד ובד.

"המתוות מהוות עדות על דרך עבודתו של פיקאסו ועל התפתחותם של המוטיבים השונים. אחדות מן המתוות משקפות את התפתחותה של הקומפוזיציה של הציור בכללותה. אחדות אינן מהוות מתוותstudies) )במובנן המסורתי, בעוד דימוייהן של אחדות מהן כלל לא הופיעו בעבודה הסופית, אלא שימשו יותר כמעבדה לרעיונות ודימויים, אמצעי לעיבוד החומרים הויזואליים ולבנייתו של אוצר צורות אשר נעשה בו שימוש בחלקים שונים של העבודה השלמה", דבריו של פרופ' חיים פינקלשטיין ראש המחלקה לאומנות ואוצר התערוכה.

הגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון פתוחה לקהל בימים א' - ה' בשעות 8:30 - 19:00 ובימי ו' בשעות 8:30 - 12:30.