שומה בסך 830 מ"ש לאיש עסקים

איש עסקים ישראלי נדרש לשלם לרשות המיסים 830 מיליון שקל על הכנסותיו בשנים 2007-2005. בית המשפט העליון קבע (יום א', 12.3.17), כי האיש - ששמו נאסר לפרסום - היה תושב ישראל באותן שנים מבחינת דיני המס, וכעת יכריע בית המשפט המחוזי בבאר שבע בנוגע לגובה הסכום הנדרש ממנו.

האדם בו מדובר נולד בחו"ל ועלה ארצה בגיל 11, התחתן בשנת 1977 ונולדו לו ארבעה ילדים. עד שנת 1991 עבד בישראל כשכיר וכמנהל עסקים משלו, ובשנים 2002-1991 ניהל עסקים בשתי מדינות זרות. בשנת 2002 הוא העתיק את עיקר פעילותו העסקית לאחת מאותן מדינות. האיש גם ניהל מערכות יחסים ממושכות עם שתי נשים באותן מדינות, אך נותר נשוי לאשתו הישראלית - לדבריו בשל מנהגי הקהילה אליה הוא משתייך ומתוך רצון שלא לפגוע בילדיו.

איש העסקים חלק על השומות שהוצאו לו בידי פקיד שומה אשקלון בשנת 2011 לשנים 2007-2005 - הן על הגדרתו כ"תושב ישראל" והן על סכום העתק בו חויב. בדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוסכם, כי תחילה תוכרע שאלת תושבותו, ואם ייקבע שהוא היה תושב ישראל - יידון ערעורו על הסכום. נשיא המחוזי דאז, יוסף אלון, דחה בשנת 2015 את ההשגה של איש העסקים, וכעת דחה בית המשפט העליון את ערעורו.

אינדיקציות להוכחת התושבות

* בשנים 2007-2003 שהה האיש בישראל 827 יום - כמעט כפליים מהמספר היוצר חזקת תושבות. דנציגר מאמץ את גישת רשות המיסים, לפיה יש לספור גם את יום הכניסה וגם את יום היציאה, באומרו שזו לשונו המפורשת של החוק. במצב זה, על איש העסקים היה לסתור את החזקה - והוא נכשל בכך.

* האיש בילה סופי שבוע וחגים בישראל, למרות שניסה בעדותו להרחיק את עצמו מהארץ וממשפחתו. הוא הפקיד מדי שנה מיליון דולר למימון ביתו והחזיק בכלי רכב בארץ, וכל אלו מוכיחים שבית הקבע שלו היה בישראל.

* דווקא העובדה שהאיש נותר נשוי לרעייתו הישראלית משיקולים חברתיים ומשפחתיים, מלמדת על הזיקה שלו לישראל ולא על ניתוקו ממנה - קובע דנציגר.

* לאיש היו עסקים בקנה מידה משמעותי בישראל, ובהם השקעה של עשרות מיליוני שקלים במספר חברות, דירות, חשבונות בנק, תוכניות חיסכון ועוד. בשנת 2008 הגיעו השקעות אלו ל-89 מיליון שקל. גם אם מדובר בהיקף נמוך ביחס להשקעותיו בחו"ל, עדיין אין בכך כדי לסתור את החזקה שהוא היה תושב ישראל.

* לאיש העסקים אין מעמד כאזרח או כתושב בשום מדינה אחרת, והוא מסרב להצהיר שהוא משלם מס במדינה אחרת.

לגבי גובה המס הנדרש אומר דנציגר, כי האיש טוען שהשומות הוצאו לו על בסיס פרסומים תקשורתיים ונפלו בהן פגמים במישור המינהלי. "איני מביע כל עמדה ביחס לטענות אלה, אשר נראות על
פניו טענות רציניות וככאלה שאינן משוללות יסוד, והן טעונות ליבון ובירור מעמיקים", הוא אומר. לבסוף קבע דנציגר, כי אין לפרסם את שמו של האיש, משום שהדבר יפגע בצורה קשה בפרטיותו.

איש העסקים חויב בהוצאות בסך 100,000 שקל. השופטים צבי זילברטל ודפנה ברק-ארז הסכימו עם דנציגר. את איש העסקים ייצגו עוה"ד יעקב שרביט, מאיר לינזן, יצחק שרגאי וזיו שרון, ואת המדינה - עו"ד יורם הירשברג.