סך יצוא הסחורות והשירותים, המהווה כ-38% מהתמ"ג, תרם כ-2.2% לגידול התוצר ב-2003 - כך עולה מניתוח של כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת.
במקביל, הקיטון ביבוא סחורות ושירותים, המהווים כ-45% מהתמ"ג, תרם גם הוא כ-0.9%. זאת למרות שחלק לא מבוטל מחומרי הגלם ותשומות הייצור ליצוא - מיובאות.
עוד מצביעים הנתונים על משקלו הגבוה של היצוא התעשייתי המורחב הכולל יהלומים, תוכנה ומו"פ, המהווים כ-80% מסך היצוא הכולל של ישראל - והם ללא עוררין הגורם הדומיננטי שהוביל לשיפור בנתוני 2003.
מוטי איש-שלום, המשמש סמנכ"ל לתכנון וכלכלה בתמ"ת, אמר כי אין ספק שהתפנית החיובית והצמיחה המתונה של 1.2% בתוצר, היא בעיקר הודות לגידול ביצוא. זאת לאור הירידות בשאר מרכיבי התוצר כגון: השקעות וצריכה ציבורית, ועליה מתונה מאוד בצריכה הפרטית.
איש-שלום ציין כי למרות השינוי החיובי במגמה, העובדה שחלה ירידה של 4.3% ביבוא ציוד וכלי תחבורה להשקעות במשק - מעוררת דאגה.
"בטווח הארוך היצוא לבדו, למרות חשיבותו, אינו מסוגל להוציא את המשק למרחבי צמיחה רב-שנתיים של 4-5%. לכן, ב-2004 יש לנסות להגדיל את הצריכה הפרטית ולעצור את הירידה בהשקעות", הוא אמר.
עוד הוסיף איש שלום, כי מגמת ההתפתחות החיובית של היצוא התעשייתי ברבעון האחרון של 2003, במיוחד בתעשיות ההיי-טק (שעלה בחשוב שנתי בכ-10%), ובמקביל - השיפור שחל ביצוא לשוק האמריקאי - נוטעים את התקווה כי השנה הישגי היצוא יהיו מרשימים אף יותר.
"דבר זה עשוי להעמיד את תחזיותינו לגידול שנתי ביצוא התעשייתי בשיעור של 7.5% עד 6.5%, באור שמרני מדי", הוא אומר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה