כ-50 חקלאים הגישו בשבוע שעבר לבית משפט השלום באשקלון, 43 תביעות נגד המדינה, משרד העבודה, משרד הפנים ושירות התעסוקה, בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממדיניות "סגירת השמים", שאסרה להעסיק פועלים פלשתינים ופועלים זרים, ובכך הביאה למחסור חמור בכוח אדם במגזר החקלאי.
התביעות, שהוגשו על-ידי עו"ד חי חיימסון, עוסקות בנזקים שנגרמו לעשרות חברי מושבים כתוצאה ממדיניות "סגירת השמים", בה נקטה הממשלה בתקופה שבין אוגוסט 2001 ליולי 2002. הנתבעים נדרשים לפצות את התובעים בסכומים של מאות אלפי שקלים כל אחד, ובסכום מצטבר של כ-9,077,258 ש"ח, מאחר ו"הפרו את חובתם על-פי דין ובהתנהגותם הלא חוקית והלא סבירה, גרמו למחסור, בכח עבודה, למגזר החקלאי בכלל ולתובע בפרט".
מצג שווא מטעם המדינה
התובעים טוענים, כי הם הסתמכו על כמה החלטות ממשלה שנתקבלו, באשר להגדלת מכסת הפועלים הזרים, וכל אחת מן ההחלטות מהווה "חובה נפרדת ועצמאית". "למותר לציין", נטען בתביעות, "כי הנתבעים לא נתנו איזשהו פתרון חלופי שבו יסופקו לתובע עובדים זרים ממקור אחר כלשהו, לפי ההיתרים שבידם".
בתביעות נטען, כי מאז שנות ה-90' מתבסס המגזר החקלאי בעיקר על עובדים זרים - בעיקר פלשתינים ותאילנדים. ואולם, למרות שהמדינה הנפיקה לתובעים היתרים להעסיק עובדים זרים, היא לא אפשרה להם לממש אותם בפועל. במשך שנה, נטען, לא אפשרה הממשלה כניסתו ולו של עובד זר אחד לחקלאים, ובמקביל גם לא האריכה ויזות של עובדים קיימים.
"בד בבד למתן היתרים להעסקת עובדים, החליטו הנתבעים על מדיניות של סגירת שמיים, קרי מדיניות שבמסגרתה נאסרה הגעתם של עובדים זרים ארצה, הכל במטרה לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ". ואולם, נטען, למרות ההיתרים "מנעו הנתבעים ו/או מי מהם מעובדים זרים להגיע ארצה, על-אף שאלה המתינו בתאילנד, כשהם מוכנים ומזומנים להגיע ארצה לעבוד ועל-אף שהתובע הכין את משקו בהסתמך על כמות הפועלים הזרים שאושרה לו כאמור לעיל".
"כך, עקב מדיניות הנתבעים ו/או מי מהם, שמחד - דאגה לגרש מהארץ עובדים רבים וכן לא האריכה אשרות שהייה, ומאידך - לא הביאה עובדים חדשים, בניגוד להתחיייבויותיה ו/או מצגיה ו/או הבטחותיה ו/או ההיתרים שניתנו על-ידה, נוצר מצב בו לא היו לתובע עובדים שהיו חיוניים לטיפול בגידולים החקלאיים... כך שבפועל, סבל התובע מחוסר בידיים עובדות, מה שגרם לקריסת הגידולים החקלאיים ולנזק אדיר".
בג"צ פסק כי המדינה נהגה שלא כשורה
כתימוכין לטענתם, לפיה המדינה פעלה לא כשורה, מביאים התובעים את פסיקת בג"צ (5013/02) בעתירת ארגון מגדלי הפרחים בישראל, שם חוייבה המדינה להעניק אשרות כניסה בהתאם לעובדים זרים, בהתאם להיתרי ההעסקה שניתנו בידם ולא יאוחר מ-15 ימים מיום החלטת בית המשפט.
"בעקבות הבג"צ האמור והליכים נוספים שננקטו כנגד הנתבעים בבג"צ, אישר משרד הפנים עד סוף יולי 2002, הבאת 12,891 עובדים זרים נוספים לעבודה בענף החקלאות (שהגיעו בפועל עד ספטמבר 2002). כלומר, שנתיים ימים מנעו הנתבעים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם מלאפשר הגעת עובדים תאילנדים לחקלאות והנה, בעקבות התערבות בג"צ, הצליחו הם תוך חודש לעשות מה שנמנעו מלעשות במשך כל אותו הזמן".
"פסיקת בג"צ, אם כן", טוענים התובעים, "מעידה כשלעצמה שהנתבעים יכולים וצריכים היו למנוע את נזקי התובע המפורטים לעיל, לו היו נוהגים כפי שרשות סבירה והגונה צריכה היתה לנהוג. בכך, מקימה פסיקת בג"צ כנגד הנתבעים השתק מלטעון לתקינות פעולותיהם נשוא העתירות לבג"צ".
חוות דעת שמאי צורפה לכל תביעה
לכל תביעה צורפה חוות דעת מטעם שמאי, בעניין הנזקים שנגרמו לכל תובע וכן צורפו ההיתרים שקיבל כל אחד מן מהתובעים מהמדינה להעסיק את העובדים הזרים.
50 התביעות מפרטות את אותה עילה, אולם מאחר ומדובר בגידולים שונים ובהערכות שמאי שונות, הוגשו התביעות בנפרד.
בא-כוחם של התובעים, עו"ד חי חיימסון, סבור כי מדובר ב"טיפה בים". בשבועות הקרובים הוא מתעתד להגיש עוד כ-100 תביעות נוספות המצויות בשלבי הכנה שונים.
ת.א. 274/04 שלמה שלמן ו-42 תביעות נוספות נ' מדינת ישראל ואח'
צילום: עוד 100 תביעות, עו"ד חיימסון
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה