תביעת עתק נגד עורך דין

( 27-02-17) עו"ד דוד( דודו)  כהן מקרית אונו נתבע בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשלם 96.3 מיליון שקלים למשה הרשברג בטענה לגניבת נכסי נאמנות ( מניות בחברה ציבורית) בשווי עשרות מיליוני שקלים אותם קיבל לידיו למשמורת כעורך דינו ונאמנו.

בתביעה נאמר כי התובע הינו תושב ישראל בעל אזרחות ישראלית ואוסטרלית ( יליד אוסטרליה) וכי בתקופה הרלבנטית הוא עסק ביזמות ותיווך מיזמים בתחום חיפוש משאבי טבע דוגמת נפט, גז טבעי, ומתכות, וכי הוא פעל בארץ ובמקומות נוספים בעולם.
הנתבע נאמר בתביעה הוא עו"ד ורו"ח בהכשרתו וכן איש עסקים מוכר בשוק המקומי, ובין היתר הוא עסק בתיווכים מסוגים שונים. לדברי התובע הוא והנתבע היו חלק מקבוצת יזמים שייסדה בראשית שנת 2010 את חברת הכשרת היישוב בישראל-אנרגיה אשר כונתה בעיתונות הכלכלית בשם:"הכשרה אנרגיה". בעלת השליטה העיקרית בחברה הייתה חברת הכשרת הישוב בישראל והחברה הוקמה לצורך עיסוק בחיפושי גז טבעי ונפט.

התובע מציין כי סוכם בין הצדדים כי הוא יהיה זכאי ל-7.5% ממניותיה של החברה, וכי בשלביו המתקדמים של המשא ומתן לכריתת הסכם המייסדים, כרתו הוא והנתבע הסכם נאמנות ביניהם במסגרתו מסר התובע לידי הנתבע את מלוא אחזקותיו לשם החזקה בנאמנות. מנגנון הנאמנות נטען בתביעה נועד לשם הבטחת ביצוע עסקה בראשות הכשרת הישוב אותה הציע הנתבע לתובע לרכישת צמד רישיונות חיפושי גז ונפט בשמות: שרה ומירה, ולפיה התובע ימכור מניות בחברה לצד שלישי. הנתבע שימש בעסקה זו כעורך דין ונאמן הן של התובע והן של אותו צד שלישי.

לטענת התובע חרף האמור בהסכם הנאמנות מעל הנתבע באמונו וגנב לעצמו את רוב המניות שהופקדו בידיו בנאמנות, ומאז הוא נותר שדוד ומנושל מכל זכות, בעוד הנתבע מממש בשוק את המניות ו\או ממחה אותן ללא רשותו לצדדים שלישיים, וגורף בתוך כך לכיסו רווחי עתק.

לטענת התובע הנתבע הודה בפניו כי נטל חלק בקנוניה לגניבת מניותיו אך טען כי האשם העיקרי הוא עופר נמרודי מבעלי השליטה בחברת הכשרת הישוב העומד לדבריו מאחורי מעשי המרמה החמורים. לטענת הנתבע לאחר שהתובע סירב להצעת נמרודי לרכוש את מניותיו בחברה החליט נמרודי לעשות לתובע תרגיל עוקץ מתוחכם כדלקמן: נמרודי שלח אותו להציג בפניו מצג שווא על עסקה לגיטימית שלכאורה מוצעת על ידי משקיע אלמוני, זאת בעוד שלמעשה האלמוני הוא לא אחר מאשר נמרודי עצמו, וכי כל תכלית הסכם הנאמנות שנחתם ביניהם היה בסך הכול תרגיל לגניבת מניותיו והעברתן לנמרודי ו\או להכשרה תמורת נזיד עדשים בסך 250,000 דולר בלבד.

לטענת התובע הנתבע ביקש ממנו שלא לנקוט כלפיו בצעדים משפטיים ובמקום זאת הציע לסייע לו לקבל פיצויים על נזקיו מנמרודי דהיינו לסייע לו בהגשת תביעה נגד נמרודי. בין היתר טען הנתבע כי לתובע יש עמדת כוח על נמרודי שכן נמרודי לא דיווח כדין על השימוש שעשה בנתבע כנאמן סמוי אשר דרכו הועברו לרשותו מניותיו של התובע, ולפיכך יעדיף נמרודי לפצות את התובע כדי שלא להסתכן בסכסוך העלול לעורר את תשומת הלב של רשויות האכיפה.

לדברי התובע לאחר מעשה הגניבה ועל מנת להסתירו ניהל הנתבע מסע שלם של מצגי שווא ושקרים, לרבות מסירת גרסה שאינה אמת בעת שנחקר על ידי רשות המסים, הכול במטרה לטשטש את עקבות מעשיו ולסמא את עיניו מלהבין כי נפל קורבן להונאה.

לסיכום נאמר בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד אורי יבלנקה ונחמה ציבין כי עניינה הוא בסדרת מעשי מרמה מתוחכמים, ציניים, ומכוערים שתוצאתם גניבת מניות התובע בחברה ציבורית ששווים היה עשרות מיליוני שקלים בידי הנתבע, תוך נישולו מרווחים ודאיים. התובע מציין כי עקב מעשיו החמורים של הנתבע הוא נקלע לחדלות פירעון ומצבו הכלכלי הן העסקי והן האישי הינם בשפל נורא, והוא מתמודד עם הליכי הוצאה לפועל רבים ואינו מסוגל לשקם את חייו.