המדינה: מנדלבליט לא בניגוד עניינים

אין בסיס לטענותיו של עו"ד אלדד יניב על ניגוד עניינים, כביכול, בו מצוי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בענייניו של בנימין נתניהו. כך טוענת המדינה (יום ד', 8.2.17), בתגובה לעתירה לב"ץ בה ביקש יניב להרחיב את מנדלבליט מטיפול בחקירות הנוגעות לראש הממשלה.

לדברי המדינה, טענותיו של יניב מופרכות הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. הוא מעלה טענה קונקרטית אחת בלבד, ולפיה מנדלבליט היה מעורב בהליכים בנוגע לחוק ישראל היום, כאשר שימש כמזכיר הממשלה - אך המדינה אומרת שהדברים לא היו ולא נבראו. הפרקליטות אומרת:

"לעיתים", בהצעות חוק ייחודיות נדרש עיסוק מוגבר יותר מצד עובדי מזכירות הממשלה, אך כזה לא היה מצידו של מנדלבליט ביחס להצעת חוק ישראל היום. מנדלבליט לא קיבל החלטות בעניין הצעת חוק ישראל היום, ולא פעל בקרב חברי כנסת או שרים לצורך קידום או אי-קידום הצעת חוק ישראל היום. הצעת החוק נדונה אומנם בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם מי שמשמש בשגרה כמזכיר ועדת השרים לענייני חקיקה (ושימש כמזכיר הוועדה אף באותה ישיבה), הוא סגן מזכיר הממשלה, ליאור נתן. סדר יום הוועדה נקבע ע"י שרת המשפטים, העומדת בראש הוועדה, ללא כל מעורבות של מזכיר הממשלה".

המדינה מזכירה את עמדתה בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט, שגם בה נטען שהוא יהיה בניגוד עניינים בנוגע לנתניהו, ולפיה תפקיד מזכיר הממשלה אינו בגדר שירות פרטי-אישי עבור ראש הממשלה, אלא תפקיד מקצועי. באותו מקרה קיבל בג"ץ את עמדת המדינה ודחה את העתירה. הפרקליטות מוסיפה: "בעת כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה, כמו גם היום, יחסיו עם חברי הממשלה, ובהם ראש הממשלה, היו על בסיס עבודה מקצועית ולא בגדר קרבה אישית או פוליטית".

הפרקליטות מזכירה, כי בשני העשורים האחרונים קיבלו היועצים המשפטיים לממשלה החלטות בענייניהם של ראשי ממשלות ושרים, ובכך הוכח שמדובר במערכת עצמאית לחלוטין. לדבריה, מרגע שלא קיימת כל מניעה חוקית לכך שמנדלבליט יטפל בחקירות אלו, הרי שהוראות חוק יסוד הממשלה מחייבות אותו להכריע בעניינו של ראש הממשלה, ואינן מאפשרות הימנעות שלו מלעסוק באותן חקירות. זאת, מעבר לחשיבות הציבורית בכך שראש מערכת אכיפת החוק יוביל את החקירה, המנוהלת על-ידי משטרת ישראל ומלווה על-ידי גורמים בכירים בפרקליטות המדינה.