תובעי הסרק בקישון ישלמו 290,000 שקל

הדייגים שהגישו תביעות סרק בעקבות זיהום מימי הקישון, ישלמו אגרות בסכום מצטבר של 290,000 שקל. כך קבע (1.2.17) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא.

מדובר בכ-50 איש, אשר טענו שלקו בסרטן ובמחלות אחרות לאחר שדגו במשך שנים במימיו המזוהמים של נחל הקישון. תביעותיהם נדחו מכל וכל לאחר שנמצא, שחלקם כלל לא דגו בקישון, ואחרים עשו זאת כתחביב בלבד או לפני תחילת זיהום מימיו בשנת 1970. בית המשפט העליון דחה את ערעוריהם, ובעקבות זאת הם נדרשו לשלב אגרה של 42,000 שקל בכל אחת משבע התביעות.

התובעים ביקשו לקבוע, כי מאחר שכל התביעות נדונו בהליך אחד - הרי שיש לחייבם באגרה אחת בלבד. שפירא - אשר דן בתביעה העיקרית - דחה בקשה זו בציינו, כי מדובר בהליך בו הוצגו מאות מוצגים ונרשמו 23,000 עמודי פרוטוקול. בכל מקרה, אמר, האגרה מהווה שבריר מן ההוצאה שהייתה למערכת בתי המשפט על ניהול התיק. שפירא מוסיף:

"מעבר למימון עבודת המערכת המשפטית, מטרת האגרה הנגבית היא לידע את הצד הפונה לבית המשפט כי להתדיינות יש מחיר. זאת כדי לגרום להפעלת שיקול דעת בטרם פניה לבית משפט. יודגש, כי המחיר שמשלם הציבור עבור התדיינות של פרט זה או אחר אינו רק מחיר כלכלי של עלות המערכת, אלא גם מחיר חברתי.

"המשאב השיפוטי, הן במספר שופטים וימי שיפוט, הן בעבודת מערך התמיכה בשופט והן בקיומם של אולמות משפט, מוגבל. כאשר המשאבים מוגבלים, דיון בעניינו של האחד בא על חשבון דיון בעניינו של האחר. (אין צורך לומר, כי גם המשאבים שהוקצו להכרעה בתביעות אלו בא על חשבון רבים אחרים שנזקקו לעזרתו של בית המשפט). לכן מפעילה מערכת המשפט תמריץ כלכלי, בדמות האגרה, שמטרתו, בין היתר, להבהיר לכל הפונה לבית המשפט כי להליך יש עלות וכי עליו לשקול את פנייתו, על כל ההשלכות הצפויות".

במקרה זה, ממשיך שפירא, כבר קיבלו התובעים הקלה ניכרת בדמות איחוד 50 תביעות לשבעה תיקים בלבד - שאם לא כן, היה כל אחד מהם מחויב לשלם את האגרה בסך 42,000 שקל. לצד זאת, ותוך התחשבות בטענה שרבים מן התובעים הם קשי יום, עיכב שפירא את הליכי הגבייה עד 1.4.17, כדי שיוכלו להגיש בקשות פרטניות לפטור מאגרה בשל מצבם הכלכלי. את התובעים ייצג עו"ד אבנר אמוראי, ואת המדינה - עו"ד שאול כהן.