כל יום תוחלת חיינו גדלה ב-5 שעות

"קצב הגידול במספר הקשישים צפוי לגדול פי שלוש וארבע בשנים הקרובות. אוכלוסיית ישראל מזדקנת ואנחנו עוד מעט נרגיש את זה. על-מנת להיערך כראוי ולהיות מוכנים, יש צורך בפעילות מיידית. בנייה של מיטות אשפוז נמשכת שנים, הכשרה של גריאטר לוקחת 12 שנים לפחות. אנחנו נוקטים במגוון רחב של צעדים, אך נדרשת השקעה גדולה עוד יותר". כך ציין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימן-טוב, לקראת כינוס ראשון שיתקיים (ג', 31.1.17) בנושא הערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה.

הכינוס הינו ביוזמת משרד הבריאות, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי. בכינוס ישתתפו שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אורחים מחו"ל ובכירים ממערכת הבריאות והרווחה בישראל.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר: "אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסייה. הרפורמה לסיעוד ממלכתי - מחויבת המציאות ותביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתגברת ולשיפור במצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים. במקביל פועל משרד הבריאות במספר של תוכניות נוספות על-מנת להיערך לגידול המבורך באוכלוסייה המבוגרת בישראל. בכדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להזדקנות האוכלוסייה, יש צורך בהשקעה של משאבים רבים ברמה הלאומית ולא נרפה מכך".

על-פי הנתונים עולה, כי תוך 25 שנים אוכלוסיית בני 75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039. קצב הגידול של בני 75 הוא לקראת קפיצה משמעותית. מספר בני 75 נטו עולה בשנים האחרונות ב-10-5 אלף לשנה. ב-2021 הוא יעלה כבר ב-20 אלף וב-2025 ב-30 אלף כל שנה.

ממשרד הבריאות נמסר, כי מערכת הבריאות בישראל מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים של הציבור בישראל, כאשר ההצלחה בהארכת החיים מביאה עימה עלויות נוספות. גם תוחלת החיים של בני 65 ומעלה עולה והיא גוררת הוצאה גדולה יותר.

תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים ב-10 השנים האחרונות (גברים - 78.2 ב-2005 לעומת 80.1 ב-2015 ונשים 82.2 ו-84.1 בהתאמה). למעשה, כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכחמש שעות. תוחלת החיים של גברים שהגיעו לגיל 80 עומדת על 89 שנים לעומת 90 בקרב נשים.

בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות-החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה והן מקבלות היום פיצוי מלא על גידול האוכלוסייה. עם זאת, לקופות-החולים לא ניתן כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסייה.

מבוגר עולה יותר למערכת הבריאות

מנתוני משרד הבריאות עולה, כי ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקלים לשנה לעומת 5,500 שקלים למבוטח ממוצע. עוד נמצא, כי אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר.

הממצאים עוד מראים, כי עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקלים לשנה לעומת 650 שקלים בלבד לאדם צעיר יותר.

תחלואה עודפת בקרב המבוגרים

נמצא, כי 34% מבני 74-65 סובלים מהשמנה לעומת 24% בכלל האוכלוסייה. כמו-כן, 30% מבני 65 ומעלה סובלים מסוכרת לעומת 10% בכלל האוכלוסייה.

בקרב רואים נמצא, כי בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים, אשר מקור רובם מעלייה מברית המועצות לשעבר - כ-800 רופאים בשנה. בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה לרופאים בישראל בצורה משמעותית וצפויים להגיע לכ-900 בשנים הקרובות. בנוסף, מדי שנה מקבלים רישיון מאות רופאים שלמדו בחו"ל.

לגבי רופאים גריאטריים נמצא, כי 354 רופאים גריאטריים בישראל נמצאים מתחת לגיל פרישה. בשנים הקרובות צפויים להגיע לגיל פרישה כ-16-8 רופאים בכל שנה. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות, הצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בשנה ויביא לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה ביחס לבני 65 ומעלה.

עוד עולה, כי שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. בשנים האחרונות גדל פי שלוש מספר ההכשרות לאחיות בישראל. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות יביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות ל-1,000 נפש.

מהנתונים עוד עולה, כי שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי שגם הוא, כאמור, נמוך. תוספת המיטות לשנים 2022-2017 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על-מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2030-2022, יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. משרד הבריאות מציין, כי המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא שב-2030-2023 צריכים לבנות כאן שני בתי-חולים חדשים בגודל של בית-החולים תל השומר.

גם לגבי מיטות סיעודיות מתחיל להיווצר מחסור, כולל סיעודי מורכב. על-מנת לעמוד בביקושים הצפויים יש לבנות כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

במשרד הבריאות מציינים, כי מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי הינה מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, ביורוקרטיה עצומה, אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית. כמו-כן, הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק שלוש שעות טיפול ביום. בנוסף, בני-המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם.

בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם והם בקבוצה סיכון גדולה לדיכאון (70% מהם).

200,000 ישראלים מוגדרים כסיעודיים בישראל וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקלים בשנה. מספר העובדים הזרים בסיעוד (כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנים. ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים.