הרפורמה בבנקאות בשלבי הכרעה

ועדת הרפורמות התכנסה (יום ב', 13.12.16) להמשך גיבוש הנוסח ולהצבעה בעניין החוק להגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית בקריאה שנייה ושלישית. הוועדה הגיעה להסכמות במרבית סעיפי הצעת החוק וצפויה להצביע מחר על נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית.

מטרת הצעת החוק הינה הגברת התחרות במערכת הבנקאית, כאשר הסעיף המרכזי הינו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים מתוך הערכה שאלו יוכלו להוות בסיס ליצירת תחרות בשוק הבנקאי הריכוזי. כמו-כן, הסרת חסמים לכניסת מתחרים חדשים, ומתן הגנות ינוקא לגופים הפיננסיים הקטנים והחדשים.

בוועדה אישרו את ההתאמות הבאות בחוק:

* במסגרת החוק נקבע שיושק ממשק טכנולוגי (Read Only), לפיו חברות יוכלו בהסכמת הלקוחות לאסוף מידע בגין הריביות והעמלות המשולמות על ידיהן במטרה להציע להן חלופות תחרותיות יותר בבנקים אחרים.

* על-רקע היותם של שירותי המחשוב חסם כניסה לגופים חדשים, נקבע בחוק שבנקים יוכלו למכור שירותים אלו לגופים בנקאיים אחרים. כמו-כן, על-רקע החשש שמא הבנקים ימנעו ממכירת שירותי המחשוב, בידי שר האוצר תהיה האפשרות לחייב אותם למכור שירותים אלו במחיר שיקבע.

* אושרו ההוראות לכניסת מאגדי אשראי במטרה להפחית את עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים.

במסגרת הדיונים בוועדת הרפורמות הוחלט להכניס תיקונים מהותיים בשוק הסליקה שלא נכללו במסגרת הצעת החוק במקור. בעניין זה התייחס ח"כ אלי כהן: "הריכוזיות בשוק הסליקה בה פועלים 3 שחקנים בלבד, פוגעת בעסקים בכלל וביוקר המחיה בפרט. העסקים הקטנים והבינוניים משלמים עמלות סליקה הגבוהות בכ-70% מאלו של העסקים הגדולים, כאשר עלויות עמלות הסליקה מגיעות לעיתים לכדי 20% מהרווח. התיקונים בחוק נועדו להקל על העסקים ולסייע בהורדת יוקר המחיה". בעניין זה התבטאה בעבר הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, על פיה "הרשות מודעת לבעייתיות השוררת בשוק והטיפול בנושא עומד במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלה".

בנוסף אושרו כבר התיקונים הבאים:

* נתח השוק של כל אחת מחברות כרטיסי האשראי לא יעלה על 52% בהשוואה ל-40% בהצעת החוק המקורית. משמע, לא יהיה נתח שוק מובטח כך שרמת התחרות תגבר. כמו-כן, נקבע שהבנקים יקיימו הליך תחרותי לטובת הלקוחות בעניין בחירת חברות כרטיסי האשראי.

* הפחתת מסגרות האשראי ב-50% תהיה מסכום של 5,000 שקלים ומעלה. זאת במטרה לא לפגוע באוכלוסיות חלשות יחסית.

* במסגרת התיקונים לחוק בוצע תיקון עקיף לחוק המשכון, שיאפשר מתן שיעבוד שני. תיקון זה נועד לתת ללקוחות הבנקים גמישות גדולה יותר בקבלת הלוואות, כאשר שווי הנכס גבוה משמעותית מסך ההלוואה. זכות הלקוח למתן שעבוד שני תהיה במועד קבלת הלוואה חדשה או במועד חידוש הלוואה קיימת.

* חברות כרטיסי האשראי יוכלו לעשות שימוש בכל המידע שהיה ברשותם טרם המכירה, בשונה מהצעת החוק המקורית בה היקף המידע היה מוגבל. המידע הוא נכס מהותי עבור חברות האשראי הנמכרות ולקוחותיהם, שכן על בסיסו התמחור הצעות האשראי יהיו מותאמות באופן מיטבי.

* במטרה להקל על לקוחות במעבר בין גופים פיננסיים, נקבע שאחריות על העברת הוראות הקבע של הלקוח תוטל על הגוף הפיננסי שאליו עובר הלקוח.

* מסגרות האשראי ירדו ב-50% תוך 4 שנים ולא תוך שנתיים (כיון שהחברות יכולות להימכר בתקופה של עד 3 שנים).

* נקבעו הוראות בעניין סולק מתארח, על פיהן יחויב סולק קיים להתקשר עם סולק חדש באופן שיאפשר לו לתת שירותי סליקה לבתי עסק. התיקון נעשה על-רקע הריכוזיות בשוק הסליקה בו פועלים 3 שחקנים בלבד, כאשר עמלות הסליקה לעסקים הקטנים והבינוניים גבוהה בכ-80% מהעסקים הגדולים. בנוסף נקבעו הקלות לפעילות מאגדי אשראי, באופן שיפחית את עמלות הסליקה עבור עסקים קטנים.

* עמלת הסליקה הצולבת, שנקבעה עד היום על-ידי בנק ישראל באופן בלעדי, טעונה מעתה אישור שר האוצר וזאת על-רקע רצון הוועדה להפחית את עמלות הסליקה, ולהקל על העסקים בכלל ועל העסקים הקטנים והבינוניים בפרט.

* חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד. על-פי המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.

חדוה בר: הסמכות של שר האוצר - כאמצעי אחרון

המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הציעה להוסיף עילת פטור נוספת של יציבות טכנולוגית. בר ביקשה שהסמכות של שר האוצר תהיה רק כאמצעי אחרון. אם השוק לא יפתח לתחרות ומשרד האוצר לא יקים את הרשת המחשבית הדרושה. בר סבורה שפרק זמן של שנתיים, זה משך זמן מינימאלי הנדרש להקמת התשתית.

ח"כ יואב קיש טען שהבנקים לא יתנדבו למכור שירותים. קיש הציע לצמצם את המועד ל-18 חודשים. אחרת, שר האוצר יחייב את הבנקים למכור שירותים.

מנהל החטיבה האסטרטגית בבנק הפועלים ארז יוסף אמר "תשתיות המחשוב של הבנק נבנו בשנות ה-70, ואין לנו מידע שמאפשר לנו לקבוע כמה זמן ייקח לתת אירוח לגופים פיננסיים אחרים. זאת מפני שהמומחים לא יודעים כיצד לגשת למערכות באופן שלא נפגע בפעילות הסדירה של הבנק. הצעת החוק תציב אותנו מראש כמפרי חוק.

היועמ"ש של בנק לאומי עו"ד חנן פרידמן טען כי ההצעה תעודד את המדינה לא להקים תשתית. "המדינה לא תשים כסף כיון שלאחר שנה וחצי שר האוצר יחייב את הבנקים למכור שירותים. זו גזירה שלא ניתן לעמוד בה".