הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ג', 6.12.16) דיון על נשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה, במסגרת ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות בכנסת.
דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, דיווחה לוועדה כי ועדה בין-משרדית, אשר עבדה על תוכנית לאומית שאמורה להיות לקראת סיכום, לא הצליחה לגבש עם האוצר ומשרדי הממשלה תוכנית מוסכמת. "קושי אחד היה להגיע להסכמה לגורם מתכלל אחד עד לדיוני התקציב, וקושי נוסף היה קבלת התקציבים עצמם, למרות שהצגנו פירוט תקציב של חצי מיליארד שקל, מהם 50% זה רק איגום של תקציבים קיימים תחת אותו גורם מתכלל". עם זאת ציינה כי מרכז הכוון לבעלי מוגבלויות פתח את שעריו בחודש מאי האחרון, כניסוי המשרת את השטח מגדרה עד חדרה, וכבר התקבל תקציב להקמת מרכז נוסף. "כעת אנו בוחנים אם להקים מרכז במקום מסוים, או אולי לנצל אותו לטובת תוכנית שתספק משהו כלל ארצי".
חברי כנסת רבים הגיעו לדיון, בהם שלושת יוזמי ציון היום בכנסת, ח"כ אילן גילאון (מרצ), ח"כ נורית קורן (הליכוד) וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). גילאון אמר: "נגישות היא שפה והיא תודעה. אסור לחשוב במונחים של חמלה, אלא של חלוקה צודקת של המשאבים. הטכנולוגיה היום מאפשרת תיקונים מפליגים למציאות, ואין כל סיבה שכל אדם בכל חברה לא יגיע למחוז חפצו באופן מכובד ועצמאי".
קורן סיפרה כי בדיון בוועדת חינוך התברר שבכל הארץ מועסקים רק 37 מורים בעלי מוגבלות ואמרה: "הם, כמו כל בעלי המוגבלויות רוצים להשתלב בשוק התעסוקה ועלינו לדאוג לזה". אלהרר פנתה אל משרדי הממשלה: "אתם משיבים בדיונים תשובות טובות, ואז יוצאים לשטח ותוהים אם כל כך טוב, אז איך כל כך רע? אנא נסו לשלב ידיים, בניגוד למנהגכם, כי בסוף יש אזרחי אחד שזקוק לשירותים מכולכם ביחד".
הוועדה שמעה בדיון סיפורי הצלחה של השתלבות אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, וכן סיפורים מקוממים על אנשים שמתקשים למצוא עבודה ונענים בתירוצים שונים, או על הקשיים הקיימים בשוק לבעלי המוגבלויות. דומה בולטת שעלתה לכל אורך הדיון הייתה "חוק לרון", הקובע את גובה הניכוי מקצבת הנכות ככל שעולה ההכנסה. בנוסף, בעלי נכות חמורה, אשר מועסקים במפעלים מוגנים, מקבלים הכנסה זעומה, היות שהמעסיק יודע שהם מקבלים קצבה מהמדינה.
בוועדה דרשו מהממשלה למצוא את הכסף כדי לקדם תוכנית לאומית לטובת בעלי מוגבלויות.
160 מיליון ש"ח בשנה לשילוב בתעסוקה
כמה משקיעה המדינה בעידוד העסקתם של אנשים עם מוגבלויות? מעט מאוד. רק 160 מיליון ש"ח מדי שנה, כך נחשף (יום ג', 6.12.16) בוועדה לביקורת המדינה שדנה בדוח המבקר בעניין. לדברי יושב-ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, רק 51% מבעלי המוגבלויות בגיל העבודה מועסקים, לעומת 79% באוכלוסייה הכללית. מדובר בירידה חדה בשלוש השנים האחרונות: בשנת 2014 אחוז ההעסקה היה 55%, ובשנת 2013 57%. בעוד בקרב בעלי המוגבלויות "הקלות" אחוז התעסוקה עומד על 59%, בקרב בעלי המוגבלויות החמורות אחוזי התעסוקה עומדים על 38% בלבד. בשנת 2010 אחוז המועסקים בשירות המדינה היה 2% בלבד. בשנת 2015 עמד השיעור על 2.2%,
לדברי שירי הוכמן, מנהלת התעסוקה בעמותת "מגדל אור", החסמים העיקריים הם חוסר נגישות פיזית ועזרי טכנולוגיה במקומות העבודה, אין בארץ חובה להנגשת מערכות מידע - בשונה ממדינות רבים בעולם, ובנוסף, התחבורה הציבורית איננה מונגשת, וקיים גם חשש העובדים לאבד את קצבת הנכות.
לדברי דב חנין (הרשימה המשותפת) על המדינה חובה לאפשר לכל אזרחיה לממש את יכולותיהם, נורית קורן (הליכוד) סיפרה על מספר הצעות חוק שהגישה לחייב תרגום לשפת הסימנים באירועים ממלכתיים ומסיבות עיתונאים של שרים וראש הממשלה, אילן גילאון (מרצ) הבהיר כי נגישות מבטאת את תפקידה ומהותה של החברה האם בני האדם הם אמצעי או המטרה.
רון צור, מנציבות שרות המדינה, סיפר כי אתר הנציבות מונגש, וכי משרדי ממשלה שלא יעמדו בייצוג הולם בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות - תעצור הנציבות קליטת עובדים חדשים. לדבריו, הדיווח על מוגבלות תלוי בעובד עצמו, ובלעדיו, אין לנציבות נתונים על מועסקים כאלו. כל משרה שלישית היא ייעודית לייצוג הולם - וגם לאוכלוסייה זו.
נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור, התריע כי במקרים רבים טפסי הקבלה לעבודה, גם במשרדי הממשלה, הם במסמכי PDF שאינם מונגשים לכבדי-ראיה, ורותם פאר, אחראי הרווחה באוצר, הוסיף כי בשנת 2016 הושקע במשרד הרווחה לעידוד תעסוקה כזו כ-160 מיליון שקלים.
לדברי דפנה מאור, מהמטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד העבודה והרווחה, תחנת השירות בנושא החלה בעבודתה וכבר פנו למעלה כ-200 איש ו-71 מהם כבר הושמו בעבודה. בנוסף נפתחו 1200 משרות ייעודיות, פועלים מרכזי תמיכה למעסיקים, והמטה עוסק בחיבור בין מעסיקים לעובדים באתר "עסק שווה" ו"עבודה נגישה", ובזכות תקציב הקרוב לשנים (2018-2017) 62 מיליון ש"ח ייפתחו מרכזי הכוונה חדשים, ליווי לעובד בשנה הראשונה ועוד.
לודמילה אליסיאן, נציגת הביטוח הלאומי, הציגה כי בשנה שעברה למעלה מ-3,000 בעלי מוגבלות השתלבו בשוק העבודה באמצעותם. "אנו מפנים לחברות השמה אנשים עם חסמים תעסוקתיים משמעותיים שזקוקים לליווי והכוונה ובשנה הקרובה יוצעו תוכניות לחיזוק מיומנויות תעסוקתיות".
גיא שמחי, נציג ההסתדרות החדשה, טען כי בחברה היהודית 60% מבעלי המוגבלויות מועסקים, ואילו בחברה הערבית אחוז המועסקים באוכלוסייה זו 28% בלבד, ולפי דני קוגן, מייסד 'אקולוגיה לקהילה מוגנת', 70% מהמועסקים בתחום האקולוגיה הם בעלי מוגבלויות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה