ראש ממשלת איטליה מתפטר

משבר פוליטי באיטליה, העלול לטלטל את אירופה כולה. ראש הממשלה, מטאו רנצי, הודיע (יום ב', 5.12.16ׂ) שבכוונתו להתפטר, לאחר שהובס במשאל העם שיזם על הצעות לשינוי מרחיק לכת במבנה הפוליטי של המדינה. החשש הוא מפני בחירות מוקדמות, העלולות להביא לידי פרישתה של איטליה מהאיחוד האירופי - צעד שיסכן את עצם קיומו של האיחוד, לאחר החלטתה של בריטניה לפרוש ממנו.

בעקבות התוצאות באיטליה, ירד האירו לשערו הנמוך ביותר מול הדולר זה 20 חודשים - 1.0555 אירו לדולר. לעומת זאת, שוקי המניות שומרים על יציבות יחסית. בורסות המזרח הרחוק - היחידות הפתוחות כעת - רושמות ירידות של כאחוז (1.2% בשנחאי, 1% בטוקיו ו-0.6% בהונג-קונג). המדדים העתידיים מצביעים על ירידות מתונות עוד יותר באירופה: 0.3% בלונדון ו-0.2% בפרנקפורט. גם לבורסת ניו-יורק צופים מדדים אלו ירידות קלות בלבד, של 0.3%-0.2% בשלושת המדדים העיקריים (דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק).

הרפורמה שהציע רנצי כללה את את ביטולו של הסנאט במתכונתו הנוכחית והפיכתו לגוף שבו נמצאים נציגי המחוזות, עם סמכויות מופחתות, וחיזוק הבית התחתון של הפרלמנט. כיום, לשני הבתים בפרלמנט יש יכולת להביע אי-אמון בממשלה וכל חוק זקוק לאישור שניהם. עוד הציעה הרפורמה להחליש את כוחם של המחוזות השונים לקבל החלטות חשובות, דבר שאמור היה להוביל לחיזוק הממשל המרכזי ברומא. רנצי טען שהרפורמה תבטיח יציבות במדינה בה היו 63 ממשלות ב-71 השנים שמאז תום מלחמת העולם השנייה, בעוד מתנגדיו ראו בה בדמוקרטיה ובאינטרסים של האזרחים לנוכח ריכוז הסמכויות בממשל המרכזי.

במשאל העם זכתה התוכנית לתמיכה של 40% בלבד, בעוד 60% מהמצביעים התנגדו לה. כאשר יזם רנצי את הרפורמה אשתקד, הצביעו סקרים על כך שהיא זוכה לתמיכה של 70%. רנצי הודיע שיתפטר אם ייכשל, וכעת אמר שיקיים את הבטחתו בהמשך היום.

התפטרותו של רנצי עשויה להעלות לשלטון את תנועת "חמשת הכוכבים", בראשותו של הקומיקאי הפופוליסט בפה גרילו, המתנגד לאיחוד האירופי. התנועה מפגרת באחוזים בודדים בלבד אחרי המפלגה הדמוקרטית. חשש נוסף הוא מפני חוסר יציבות באיטליה, אחת הכלכלות הגדולות בעולם, אשר עלול לטלטל את השווקים - שממילא מפגינים עצבנות לקראת הברקזיט (אבל עולים בהתמדה מאז בחירתו של דונלד טראמפ, בניגוד לנבואות השחורות).

על השלטון ייאבקו כעת גם מפלגות הימין - הסובל מפיצול משמעותי. במחנה זה נמצאים מטאו סלוואני, העומד בראש "הברית הצפונית" המתנגדת גם היא לאיחוד האירופי; ומי שהיה ראש הממשלה השנוי במחלוקת ואשר נקשר לשורה ארוכה של מעשים פליליים, סילביו ברלוסקוני בן ה-80, העומד בראש מפלגת "פורצה איטליה".

יצוין עם זאת, כי התפטרות של רנצי לא תוביל בהכרח לבחירות, שכן הנשיא סרג'יו מאטראלה יצטרך להתייעץ עם מנהיגי המפלגות ולראות אם יש סיכוי להקמת ממשלה חילופית; המפלגות עשויות אפילו להסכים לשובו של רנצי. וגם אם יהיו בחירות, אין זה בטוח ש"חמשת הכוכבים" תנצח בהן, במיוחד לנוכח העובדה ששלושה מנציגיה בפרלמנט חשודים בהונאת בחירות בסיציליה.

הסיכון האמיתי אינו חוסר יציבות כמו חוסר התקדמות, כתב בשבוע שעבר השבועון אקונומיסט. ייתכן שחודשים ואפילו שנים יתבזבזו על ייצוב המערכת הפוליטית האיטלקית, ובכלל לא בטוח שבסופו של דבר תקבל המדינה את הרפורמה הדרושה לה. במצב כזה, הכלכלה תסבול מיידית, והיא עלולה להיקלע למצב בו לא תהיה לאיטליה ברירה אלא לפרוש לכל הפחות מגוש האירו - מה שעלול להביא לקריסתו.

יתרה מזאת: הבנקים האיטלקיים סוחבים עדיין חטוטרת ענקית של הפסדים מאז המשבר של 2008, בו רשמו חובות מסופקים של 360 מיליארד אירו. 170 מיליארד אירו מתוך חובות אלו הם של משקי בית, וקשה לראות ממשלה כלשהי ברומא שתעמוד בפני לחץ של הבוחרים לפטור אותם - לפחות חלקית - מעול זה. אלא שכללי האיחוד האירופי אוסרים על הממשלות לחלץ בנקים מחובות אבודים. במצב כזה, עלולה ממשלת איטליה להתפתות להפר את כללי האיחוד, ובריסל תעמוד בפני התלבטות קשה כיצד לנהוג.