הרב קרים: חושב וחשבתי - אסור לאנוס במלחמה

הרב איל קרים, המיועד להתמנות לרב הצבאי הראשי, הגיש לבית המשפט העליון תצהיר ובו הבהיר כי מעולם לא חשב שמותר לחיילים לאנוס נשים הנמצאות בשבי. עוד הבהיר כי הוא אומנם סבור שיחסים הומוסקסואלים אסורים על-פי ההלכה, אך עם זאת הוא סבור שאין להפלות חיילים וחיילות בעלי נטייה הומוסקסואלית.

התצהיר של הרב קרים הוגש לבית המשפט העליון (יום ד', 23.11.16) על-פי הוראת בית המשפט ובמטרה לברר את עמדותיו של הרב קרים. זאת, לנוכח עתירה שהוגשה נגד מינויו לרב הצבאי הראשי בעקבות תשובות תורניות שלו מלפני שנים רבות באתר האינטרנט כיפה שהתייחסו למגוון סוגיות ובהן סוגיית 'אשת יפת תואר' העוסקת ביחסי חיילים ונשים שבויות.

"מעולם לא אמרתי, לא כתבתי ואפילו לא חשבתי שמותר לחיילי צה"ל לאנוס נשים במלחמה. לטעמי, חל איסור גמור על החיילים לעשות זאת. זו הייתה השקפתי וזוהי השקפתי גם היום", כתב בתצהיר. עוד הוסיף כי על-פי נתונים שפורסמו כבר לפני שנים, צה"ל חריג בנוף של כלל צבאות העולם - לרבות העולם המערבי - בכך שמפקדיו ולוחמיו מעולם לא פגעו בנשים במהלך מלחמה. "גם אני כקצין קרבי במשך השנים ידעתי היטב: אמות המידה המוסריות של צה"ל ברורות, ומי שרק יעז להעלות על קצה דעתו לחרוג מהן, יישפט במלוא חומרת הדין", ציין. עוד הוסיף כי דבריו על פרשיית אשת יפת תואר היו דיון תיאורטי בלבד וקריאה של הטקסט המקראי בהקשר ההיסטורי שבו היה זה חידוש מבורך של חקיקת חוק שביקש להגן באופן כלשהו על שבויות מלחמה. "האם מותר לחיילי צה"ל לאנוס נשים במלחמה? התשובה לכך שלילית מכל וכל - מוסרית, הלכתית ופיקודית. לצערי, כאשר השבתי לאותו שואל לפני כחמש עשרה שנים, כאשר לא כיהנתי בתפקיד ממלכתי בצבא, משום שברור היה לי בעליל שהמבקש פנה במטרה לשאול שאלה תיאורטית".

ביחס לחיילים הומוסקסואלים ציין בתצהיר כי אינו יכול לשנות את עמדתו בדבר האיסור שקיים בתורה ביחס ליחסים הומוסקסואליים, אך גם ביחס לעמדתו כי היחס לכל אדם - ובכלל זה לבני הקהילה הלהט"בית - צריך להיות יחס של אהבה והכלה. "אסור להפלותם, ועל אחת כמה וכמה שלא לפגוע בהם. כך הדבר בכלל, ובצה"ל בפרט. צה"ל הוא צבא העם, ומשרתים בו כלל החיילים והחיילות, בלי קשר לזהותם המינית או המגדרית. בכולם יש לנהוג מנהג שווה", לשון התצהיר.

בעקבות דברים אלה ציינה פרקליטות המדינה כי יש לדחות לטעמה את העתירה נגד מינויו של הרב קרים, תוך התחשבות במעשיו ובפועלו בשנות פעילותו הרבות בצה"ל וברבנות. עוד טענה כי ההחלטה למנותו לרב הצבאי הראשי אינה חורגת ממתחם הסבירות ולכן בית המשפט אינו צריך להתערב בה.