עו"ד יורם יוסיפוף הותיר חובות עתק

לעו"ד יורם יוסיפוף המנוח היו חובות עתק לגורמים בארץ ובחו"ל, כולל בשל הלוואות שנטל בריבית גבוהה במיוחד בשוק האפור. רשות המיסים טוענת לחוב של 517 מיליון שקל. פרטים אלו התבררו (יום א', 20.11.16) בדיון שהתקיים בפני שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס לושי-עבודי.

הדיון החל בעקבות תביעה שהגיש גיא נתנאל, פנסיונר של בנק איגוד, לנהל את עזבונו של יוסיפוף - שהלך לעולמו במפתיע בחודש שעבר והוא בן 62 - במסגרת של פשיטת רגל. נתנאל טען, כי הוא הלווה ליוסיפוף סכום אותו לא פירט, תמורת ריבית עתק של 3% בחודש. לדבריו, יוסיפוף לא פרע את ההלוואה כמובטח, צ'קים שלו חזרו וכל הבטחותיו לא קוימו. לדברי נתנאל, יוסיפוף נותר חייב לו 1.1 מיליון שקל מכוח הסכם פשרה ביניהם.

ילדיו של יוסיפוף טענו בתגובה, כי אין כל ראיה שהיא לאותה הלוואה נטענת. באותה נשימה הם טענו, כי אביהם העביר לנתנאל 1.8 מיליון שקל, כך שאפילו אם ניתנה הלוואה - היא נפרעה במלואה. אסף יוסיפוף, שרון יוסיפוף ומאיה רוס ביקשו למנות את עו"ד עופר שפירא למנהל העיזבון.

בדיון בפני לושי-עבודי אמר נציג רשות המיסים, עו"ד רוסלאן ביקנוב, כי חובו של יוסיפוף לרשות עומד על 517 מיליון שקל. הוא ציין שמדובר בחוב שעדיין אינו סופי, שכן יוסיפוף הגיש ערעור לבית המשפט על דחיית השגתו נגד השומה שהוצאה לו. הוא לא ידע לומר האם לרשות המיסים יש בטוחות כנגד החוב.

עו"ד נזאר אעלימי מכפר קרע טען, הוא ליוסיפוף ולשותפיו הועברו דרכו 7 מיליון דולר, ובידיו אישור של יוסיפוף לכך שלא החזיר אפילו שקל אחד. לדבריו, הוא מחזיק בצ'קים של יוסיפוף בסך 600,000 שקל, וגם באישור בכתב ידו של יוסיפוף על קבלת 302,000 דולר.

נושה נוסף הוא יצחק זרוג, שלטענת בתו - שייצגה אותו בדיון - הילווה ליוסיפוף 5 מיליון שקל בשנת 2011, ולדבריה החוב לא נפרע. יעקב כהן, ידידו של זרוג, אמר שהוא אסף מספר אנשים שהעבירו ליוסיפוף 6.8 מיליון ליש"ט לצורך הקמת קזינו בלונדון - אך יוסיפוף מכר את הנכס ונטל את הכסף לכיסו. לדבריו, הרב יאשיהו פינטו ניהל בוררות בין הצדדים וקבע אשתקד, כי על יוסיפוף להחזיר 2 מיליון ליש"ט ו-100,000 דולר. כהן טען, כי אין פסק דין בכתב של פינטו, ואמר מה נעשה כדי לגבות את החוב: "דברים שלא מתאימים לבית משפט. הוא עירב אנשים שליליים".

שפירא אמר בדיון, כי יש מקום לבדוק את מצבת החובות ואת מצבת הנכסים של העיזבון, וטען שפרטים מהותיים רבים אינם ידועים לנושים. שפירא העיר, שאם רשות המיסים טוענת לחוב של חצי מיליארד שקל - משמעות הדבר היא שליוסיפוף היו רווחים של מיליארד שקל "ויש פה מסת עסקים שהיא מאוד מאוד משמעותית". שפירא ציין עוד, כי איש מבין הנושים לא פתח בהליכים לפני פטירתו של יוסיפוף, כך ש"העוול היחיד שהמנוח עשה זה שהוא הפך להיות מנוח".

נציגת הכנ"ר, עו"ד נחמה אבן-ספיר, רמזה בצורה ברורה: "לנושים כאן, למעט מס הכנסה, יש להם אופי מסוים - הם עוסקים בהלוואות חוץ-בנקאיות, אלו לא נושים רגילים. מדובר במיליונים, באמצעות הנהג ובאמצעות כל מיני קורבנות". לדבריה, נראה שילדיו של יוסיפוף אכן לא ידעו על חלק ניכר מעסקיו. הצדדים ולושי-עבודי אימצו את הצעתה של אבן-ספיר, ולמנהלי העיזבון מונו שפירא ובא-כוחו של נתנאל, עו"ד רז מנגל. לושי-עבודי אסרה על ביצוע דיספוזיציה בנכסי העיזבון עד להחלטה אחרת.