משקל איזוק: מחצית ממעצר רגיל

יום מעצר באיזוק אלקטרוני ייחשב לחצי יום מעצר לצורך הארכות מעצר מעבר לתשעה חודשים - קובע לראשונה (יום ה', 3.11.16) בית המשפט העליון.

החוק מאפשר להאריך מעצר עד תום ההליכים, אך מחייב לקבל את אישורו של בית המשפט העליון אם המשפט אינו מסתיים בתוך תשעה חודשים. לאחר מכן ניתן לקבל הארכות של עד תשעה חודשים נוספים. השאלה שעמדה להכרעתו של ביהמ"ש העליון הייתה, כיצד למנות מעצר באיזוק אלקטרוני לצורך מניין תשעת החודשים.

השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל קבעו בדעת רוב, כי יום של מעצר באיזוק אלקטרוני יהיה שקול למחצית יום במעצר מלא. כלומר: בעניינו של מי שמצוי באיזוק אלקטרוני, יהיה צורך באישורו של ביהמ"ש העליון לאחר 18 חודשי מעצר. אותו חישוב ייעשה גם כאשר הנאשם עבר ממעצר מלא למעצר באיזוק אלקטרוני. למשל: אם שהה שישה חודשים במעצר מלא, יהיה צורך באישורו של העליון רק לאחר שישה חודשים נוספים באיזוק אלקטרוני.

הנדל פוסל שתי אפשרויות חישוב אחרות: האחת הרואה את שני המעצרים כזהים (שזו הייתה דעת המיעוט של השופט חנן מלצר), והאחרת הסבורה שמדובר בהליכים נפרדים ואין מקום לחשבם במשותף. הוא אומר, כי הדרך שנקבעה משתמשת ביתרונות של שתי האפשרויות האחרות ועוקפת את רוב החסרונות שלהן.

הנדל דוחה את טענת המדינה, לפיה אימוץ חישוב משולב יצריך הגשת בקשות מרובות לביהמ"ש; אין בכך כדי להצדיק פגיעה בחרות, הוא אומר. לעניין קביעת היחס של 1:2 אומר הנדל, כי המחוקק השתמש ביחס זה בהיבטים אחרים של איזוק אלקטרוני מול מעצר מלא. עוד מציין הנדל, כי המדינה מסרה שהצעת חוק בנושא נמצאת בהכנה, והוא אומר שאכן מוטב שהסוגיה תוסדר סופית בחקיקה ותטפל גם בשאלת מעצרו של קטין.

לבסוף קובע הנדל הוראת מעבר: "החל ממועד מתן פסק דין זה תעמוד למדינה תקופה של חודש ימים, שבמהלכה ימשיך נאשם להיות במעצר - וליתר דיוק, לא ישוחרר מכוח סעיף 61(א) לחוק המעצרים - על-מנת לאפשר לנציגי התביעה לפנות לבית משפט זה. תקופת מעבר זו לא תחול על מקרים שבהם תקופת המעצר באין הכרעת דין הסתיימה על-פי אחת מהדרכים הקבועות בחוק - תשעה חודשים כאשר מדובר במעצר רגיל ו-18 כאשר מדובר במעצר בפיקוח אלקטרוני". את המדינה ייצג עו"ד אופיר טישלר, ואת מוחסן טחימר - שערעור המדינה בעניינו נדחה - ייצגו עוה"ד גיל שפירא ויניב אביטן.