בקשה לייצוגית נגד רשות המסים

( 15-09-16) בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד רשות המסים בטענה להטלת קנסות אי הצהרה במועד כאשר נמסרת הצהרה על העסקה במקרקעין זאת באופן גורף ושיטתי וללא כל הפעלת שיקול דעת. בבקשה נאמר כי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין ( שבח ורכישה) מחייב את מי שמוכר זכות במקרקעין להגיש הצהרה על המכירה בתוך 40 ימים מיום המכירה והחל ממועד חובת מסירת ההצהרה מוטלים קנסות בכל פעם על 14 ימי פיגור ובאופן מצטבר.
בבקשה נאמר כי בשלב בדיקת השומה בסמכותו של המפקח ברשות המסים להוציא לבא כוח הנישום דרישת מסמכים ואי היענות לדרישת מסמכים זו מקנה למנהל סמכות לקבוע שומה על פי מיטב השפיטה.

לעיתים על אף שכבר נשלחה לנישום הודעת שומה קובע המפקח כי אין לראות בהצהרת הנישום כ"הצהרה" ובמקרה כזה הוא שולח "דרישת הצהרה" ולאחר שהנישום השלים את המצאת החומר החסר מוציא לו המפקח הודעת שומה כאשר יום ההצהרה הוא מועד השלמת החומר החסר וזאת גם במקרים בהם הפרט החסר היה שולי ביותר ואינו נמנה על הפרטים שקבע המחוקק כי יש לפרט אותם בהצהרה.

במקרה שכזה נאמר בבקשה מוטל על הנישום באופן אוטומטי קנס בגין אי הצהרה במועד וזאת כאמור גם במקרים בהם הוגשה ההצהרה במועד. הטלת הקנס טוענים המבקשים מוטלת אוטומטית מבלי שלמפקח יש בכלל אפשרות להפעיל שיקול דעת באם להטיל את הקנס, וגם במקרה שבו אי צירוף המסמך או הנתון החסר נעשו מתוך אי הבנה בתום לב או בשל טעות כנה לא מופעל כל שיקול דעת והקנס מושת על הנישום באופן אוטומטי וממוחשב.

לדברי המבקשים המפקח נוהג שלא כדין וכי הוא צריך להחיל מבחן מהותי ובמקרים בהם ניתן להבין מהצהרת הנישום את הפרטים הדרושים כדי לערוך שומה סבירה עליו להימנע מביטול ההצהרה כולה ומהטלה אוטומטית של קנסות שלא כדין וללא סיבה ממשית, ובמקרים בהם סבור המפקח כי חסרים פרטים כלשהם בהצהרה שאינם מהותיים חובה עליו לעשות שימוש בסמכותו ולשלוח דרישת מסמכים בהתאם לסמכותו על פי החוק.

בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד ארנון לנדה ומשה הר שמש נטען כי כל קנס שהושת אוטומטית ללא הפעלת סמכות ושיקול דעת בגין השמטת פרטים שוליים הושת שלא כדין וללא סמכות. לדברי המבקשים המצב השורר כעת שבו כל פרט שהושמט מאיין לחלוטין את ההצהרה כולה והופך אותה לבלתי חוקית באופן הגורר אוטומטית הטלת קנסות, הינו מצב העומד בניגוד לחוק ולהיגיון שעמד ביסודו ובניגוד לכל יסודות תורת הענישה, וכך בהעדר הפעלת שיקול דעת מצבו של אדם שלא מסר בטעות פרט כלשהו זהה לאדם שלא מסר הצהרה בכלל.

לסיכום נטען כי בכל פעם שהמפקח סבור כי ההצהרה שהוגשה לו אינה שלמה או מלאה מוטל קנס באופן אוטומטי במסגרת השומה הנערכת לנישום כאשר תקופת הפיגור כביכול מחושבת באופן שתחילתה 40 ימים לאחר המועד בו נעשתה העסקה וסופה במועד בו הושלמו הפרטים החסרים לשיטתו של המנהל. לדברי המבקשים יש למנות את הפיגור רק החל מן המועד בו התקבלה אצל הנישום דרישת המפקח להשלמת פרטים ו\או נתונים ולא מהמועד של חובת מתן ההצהרה שהינו תוך 40 ימים מיום המכירה, ויש לתת לנישום הזדמנות להשלמת החסר לפני שנגזר עליו עונש ומוטל עליו קנס שלא כדין וללא כל סיבה.

המבקשים מעריכים את היקף גביית היתר של קנסות אי הצהרה במועד ממגישי ההצהרות שהשמיטו פרטים לשיטת המנהל בעסקאות מכר דירות למגורים  בסכום מצרפי מוערך של 5.75 מיליון שקלים.