בית המשפט העליון הקל (יום ה', 8.9.16) בעונשו של השוטר לשעבר איוון שפרנוביץ, שביצע שורה ארוכה של עבירות מין ומרמה. השופט צבי זילברטל קבע, כי שפרנוביץ ירצה 7.5 שנות מאסר, ולא תשע שנים כפי שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב.
שפרנוביץ קיים קשר מיני עם צעיר והודה שביצע בו מעשים מגונים ומעשי סדום בנסיבות אינוס. עוד הודה, כי ביצע שורה של מעשים בניסיון למנוע מהצעיר לנתק את הקשר עימו ול"העניש" אותו לאחר ניתוק הקשר, ובכלל זה כניסה לביתו, משיכת אלפי כספים מחשבונו וביטול כרטיסי האשראי שלו. שפרנוביץ הודה בהקשר זה בעבירות של פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה ועוד.
במסגרת הסדר הטיעון עם שפרנוביץ, שלא כלל הסכמה על העונש, ביקשה התביעה לגזור עליו 9.5 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי (השופטים מרים דיסקין, רענן בן-יוסף וציון קפאח) קבע שמתחם הענישה בגין עבירות המין הוא 12-7 שנות מאסר, וקבע מתחמים נמוכים יותר לשאר העבירות, ולבסוף כאמור גזר של שפרנוביץ תשע שנות מאסר.
זילברטל עומד תחילה על חומרת העבירות של שפרנוביץ, שבין היתר ניצל את תפקידו כשוטר כדי להוציא פרטים על קורבנו (אשר עזב את הארץ בעקבות המעשים ובעיקר בשל כך נחתם הסדר הטיעון). אולם מאחר שהצדדים לא טענו לגבי מתחם העונש, היה על המחוזי להתחשב בעונש שביקשה המדינה בבואו לקבוע את הרף העליון - אך הוא חרג ממנו.
בהקשר זה מציין זילברטל, כי תיקון 113 לחוק העונשין לא התייחס להסדרי טיעון ועדיין אין פסיקה מחייבת של העליון בשאלה זו. הוא מעיר, כי השיקולים העומדים ביסודם של הסדרי טיעון שונים מאלו אליהם מתייחס תיקון 113, כך שלעיתים הם עלולים להוביל למסקנות שונות.
זילברטל מוסיף: "יש משמעות רבה לגבול העליון של העונש לו טוענת התביעה בגדרו של ההסדר עם הנאשם. נוכח הצגת רף ענישה עליון מוסכם, על כל סטייה לחומרה מן המוסכם, גם בקביעת מתחם העונש, להיעשות במקרים חריגים, ותוך מתן נימוקים לכך". במקרה הנוכחי, הוא אומר, "עקב החמרה בקביעת הרף הנורמטיבי העליון של העונש מעל לרף שאליו הגבילה עצמה המשיבה, המערער נמצא מקופח במידת מה".
השופטים ניל הנדל ואורי שהם הסכימו עם זילברטל. את שפרנוביץ ייצג עו"ד דן באומן, ואת המדינה - עו"ד נגה בן-סידי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה