מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, שמואל הרשקוביץ, הוצב בראש צוות ההיגוי לפרויקט המצלמות האלקטרוניות בכבישים. במסגרת הפרויקט המוגדר רישמית כ"פרויקט האכיפה האלקטרונית", אמורות להפרס בכבישי ישראל כ-300 מצלמות אלקטרוניות שיתעדו ביצוע עבירות תנועה, ויעבירו באופן אוטומטי דוחות לבתי הנהגים העבריינים.
הפרויקט מתוכנן מזה תקופה ארוכה, אך נידחה שוב ושוב ואינו מתבצע על רקע חוסר יכולת ותאום מינהליים. עם מינויו של הרשקוביץ לעמוד בראש צוות ההיגוי הבינמשרדי צפוי כי הפרוייקט אכן יצא לדרכו, וזאת על רקע נסיונו של הרשקוביץ בהקמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהיא אשר אמורה הייתה לרכז את הפרויקט במקורו, אך טרם הצליחה להביאו לידי מימוש.
בתחילה הואשם בכשל הביצועי המנהל הקודם של הרשות הלאומי לבטיחות בדרכים, יצחק אשל, ומאוחר יותר הואשם האוצר באי הקצאת תקציבים. אך בינתיים אשל הוחלף, משרד האוצר כבר הודיע כי יקציב את הסכומים הנדרשים ובמקביל אף הוחלט כי הפרויקט יתבצע בשיטת PFI מסוג כלשהו (מימון באמצעות זכיין פרטי), אך כל אלה לא הביאו את הפרוייקט לכלל יישום בשטח.
"המלחמה בתאונות דרכים צריכה להעשות בשיטות הדומות להדברת מזיקים בחקלאות," אומר הרשקוביץ, בהסבירו כי "יש להחליף כל הזמן את חומרי ההדברה, במטרה לחסל את הנוגדנים המתפתחים בציבור כלפי האמצעים הננקטים על-ידי הממסד כנגד עבירות התנועה".
מאות המצלמות האלקטרוניות יחליפו עשרות בודדות של מצלמות אנאנלוגיות הפועלות כיום בעיקר בכבישים מספר 4 ו-40, ומתעדות עבירות מהירות בלבד. המצלמות החדשות אמורות לתעד גם עבירות של סטייה מנתיב, וזאת בנוסף לתיעוד עבירות של אי ציות לאור האדום ברמזור, שהינו התיעוד היחיד המתבצע כיום כסידרו.
העין האלקטרונית המפעילה את מצלמת הרמזור פשוטה מאוד מבחינה טכנולוגית, בעוד שמצלמות המהירות והסטייה מהנתיב דורשות טכנולוגייה מסוג משוכלל יותר, הקיים בעולם, אך טרם הובא לישראל.
בתחילה תוכנן לנסות ולפתח בארץ מצלמה מיוחדת, תוך התבססות על הנסיון הטכנולוגי שצברה חברת אלביט בפיתוח מערכות אופטיקה ליישומים צבאיים במערכות יבילות אוויר, אך עתה ניכר כי ירכשו מערכות מיובאות ממדינות זרות שצברו נסיון מעשי בפיקוח אלקטרוני הייחודי למטרות תחבורה יבשתית.
בריטניה היא המדינה הקרובה ביותר מבחינה רעיונית בה ניפרשו מצלמות פיקוח אלקטרוניות. כאשר נשאל באחרונה שר התחבורה אביגדור ליברמן אודות מצלמות התנועה שנפרסו ברחבי בריטניה, הוא טען כי הפרויקט הצליח מבחינת האכיפה, אך הודה כי הוא גורם להתנגדות ציבורית מצידם של הנהגים. השאלה הוצגה לשר על ידי מו"ל מגזין התחבורה הוותיק במדינה, במהלך כנס הבטיחות השבועי אשר נערך בשבוע שעבר על-ידי השר בבית סוקולוב בתל אביב.
300 מצלמות לתיעוד עבירות תנועה
הנזק המשקי מתאונות דרכים נאמד ב-10 מיליארד שקלים בשנה. לראשונה בתולדות מדינת ישראל, ישנה הסכמה בין משרד התחבורה למשרד האוצר על מימדי הנזק השנתי הנגרם מתאונות דרכים, ועל פי התכנית המתגבשת עתה - הורדת מספר תאונות הדרכים בכ-20% תוך שנתיים, יבצע המשרד לביטחון פנים.
בדעת המערכת לצמצם את הנזק בסיוען של 300 מצלמות לתיעוד עבירות תנועה, אשר יפרסו בשנה הבאה ברחבי המדינה באופן הבא: 120 מהמצלמות יוצבו בצמתים ויתעדו עבירות של חציית רמזור באור אדום, ו-180 מצלמות ינציחו מכוניות שנסעו במהירות מופרזת. הכוח ההרתעתי של המצלמות אמור לקבל מכפיל כוח ניכר מ"דחלילים" (מצלמות דמה המוצבות כביכול בתוך קופסאות הניראות כמצלמות אמת), ביחס של 1:3 או 1:4.
למערכת הממשלתית נותר עדיין לפתור נושאים סטטוטוריים הקשורים במערכת האכיפה האלקטרונית, המיועדת לשלוח אוטומטית דוחות לבתי הנהגים שיתפסו על-ידי המצלמות האלקטרוניות, בדומה לחיוב הנעשה אוטומטית בכביש מספר 6.
שלבים נוספים שנותרו לביצוע הינם גיבוש המיפרט הטכני, והיציאה למכרז ציבורי לבחירת הזכיין הפרטי אשר יופקד על יישום הפרויקט. מימון ההשקעה צפוי להיות מוחזר בקבלת אחוז מסויים מדמי הקנסות שיגבו מעברייני התנועה. השלמת התכנית צפוייה במהלך השנה הנוכחית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה