בביתו שבחיפה הלך לעולמו (יום ב', 5.9.16) הרב שאר ישוב הכהן, שהיה רבה של חיפה. בן 89 היה במותו. מערכת בתי הדין הרבניים פרסמה הודעת אבל ואמרה כי הרב היה מזקני וחשובי הרבנים והדיינים בישראל ועיצב לאורך שנות דור את החיים היהודיים בחיפה ואת בתי הדין הרבניים בעיר. גם ראש עיריית חיפה יונה יהב ספד לו ואמר כי הרב שאר ישוב הכהן ידע להפוך את הדת לגשר בין כל חלקי האוכלוסייה - יהודים ושאינם יהודים כאחד.
הוא היה בנו של הרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" ושל שרה, בת הרב חנוך אטקין, ממייסדות "אֹמן" - תנועת נשי המזרחי שהפכה אחר כך ל"אמונה". הוריו היו בני-דודים. לפי המסורת המשפחתית הוא דור 18 לשושלת רבנים.
את השכלתו התורנית קנה בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב, ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד שאר ישוב כהן אצל אביו, אצל הרב צבי יהודה קוק ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג.
מיום לידתו ועד גיל 16 נהג מנהגי נזירות: לא עלה תער על ראשו והוא נעל נעלי בד. אביו ייעד אותו ואת אחותו צפיה גורן להיות אף הם נזירים מילדותם. כשהיה בן 12 התכנס בביתו בית דין של כמה מרבני ירושלים כדי שיעיד בפניהם שנזירותו היא מלידה ולא בשל נדר. הרב כהן נמנע עד פטירתו מאכילת בשר ודגים ואף לא שתה יין, אולם הוא לא הקפיד על גידול שיער כדינו של נזיר.
בשנת 1948, בעת שלמד בישיבת "מרכז הרב", היה הרב הכהן חבר בתנועת המחתרת ברית החשמונאים שנלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל בהגנה. בהדרכתם ובעידודם של אביו ושל רבו עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש.
במלחמת השחרור נלחם במסגרת האצ"ל. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש-עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הליגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לרבת-עמון ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.
לאחר שחרורו מהשבי שירת הרב שאר ישוב הכהן בצה"ל שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא-ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש-עציון, השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית. כיהן בתפקיד רב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל-האוויר.
הרב כהן למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני. כמו-כן עסק בחקר המשפט העברי ושילובו בחוקי המדינה.
בשנות השישים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.
משנת 1975 ועד 2011 שימש הרב שאר ישוב כרבה האשכנזי של העיר חיפה, ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כמו-כן, כיהן כנשיא "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה", ייסד ה"מדרשה הגבוהה לתורה", ייסד מוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.
בשנים 1983 ו-1993 היה מועמד למשרת הרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל, אך זכה בקולות מועטים יחסית. היה זקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
בפברואר 2011 זומן לשימוע בפרקליטות מחוז ירושלים, בחשד למתן שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד. במאי באותה שנה נסגר התיק בעקבות הבטחת הרב שלא יכהן עוד בתפקידים ציבוריים. בראיון עמו אמר הרב כהן כי הוא בטוח בחפותו, אך בגילו לא היו לו "כוחות נפשיים ופיזיים ללכת לבית המשפט". לדבריו, הוא יצא לגמלאות על-פי החוק כבר שבע שנים קודם לכן ורק על-פי בקשת ראש העיר המשיך לשרת בתפקידו, ומשום כך הסכים ברצון שלא להמשיך בתפקידו הציבורי על-מנת להימנע מהליכה למשפט.
מסע הלוויה ייצא בבוקר יום ג' בשעה 09:00 מביתו לכיוון היכל העירייה בשעה 10, משם לישיבת מרכז הרב בירושלים
ומשם להר הזיתים. מותו הוא ביום סמלי - ג' באלול, יום פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שבוע לאחר יום הזיכרון לאביו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה