נאמנות אינה מאפשרת הורשה בחיים

לא ניתן לעקוף את דיני הירושה על-ידי יצירת נאמנות או הקדש - קובע (1.9.16) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל.

החוק קובע שאין תוקף לצוואה בה המוריש מחלק את נכסיו בעודנו בחיים, וזאת במטרה למנוע השפעה בלתי הוגנת עליו. הנדל נדרש לשאלה, מה יהיה דינם - לאחר פטירתו של המוריש - של נאמנות או הקדש שיצר המוריש בחייו. הוא מגיע למסקנה, כי אין בכוחם לאפשר הורשה בחיים.

נקודת המוצא של הדיון היא, שעל נאמנות חלים דיני החוזים ולא דיני הצוואות. לכן, לכאורה, לא חלה עליה המגבלה המונעת הורשה בחיים. אולם אומר הנדל (המציין שבית המשפט העליון טרם נתן את דעתו על הסוגיה), החוק מחייב למנוע שימוש בנאמנות כדרך לעקוף את חוק הירושה:

"חוק הנאמנות מכיר ביצירת נאמנות הפועלת לאחר המוות, אולם קובע כי זו תיווצר באמצעות צוואה. בכך ניתן לראות את ההרמוניה בין שני ההסדרים - אלה העוסקים בירושה ואלה העוסקים בנאמנות. מהרמוניה זו, המתבטאת בצורך לכתוב צוואה על-מנת להעביר נכסים לאחר המוות, ניתן ללמוד שדין חוזה הנאמנות אינו כדין 'צוואת נאמנות', היוצרת הקדש".

גם הקדש - סוג של נאמנות, המוקמת בצורה חד-צדדית בידי בעל הנכס - אינו יכול לאפשר הורשה בחיים, מוסיף הנדל. החוק אינו מאפשר להקים הקדש על-ידי חוזה, אלא מחייב כתב נוטריוני (הקדש הנכנס לתוקפו בחיי המעניק), או צוואה או הוראת תשלום (בהקדש לאחר מיתה). לכן, לא ניתן לטעון שהמוריש יצר הקדש באמצעות חוזה.

הנדל דחה ערעור בסכסוך משפחתי על ירושה, המתנהל מזה למעלה מעשור. הוא אימץ את ממצאי בית המשפט למשפחה בדבר ביטול הצוואה בשל פגמים משמעותיים שנפלו בה, והוסיף את הרובד המשפטי בנוגע לנאמנות והקדש. היורשים לפי הצוואה שבוטלה חויבו בהוצאות בסך 24,000 שקל. את בני המשפחה ייצגו עוה"ד עזרא קסירר, חביבה פוגל-גרמן, יוסי לבנה, שמעון חסון, רונן רדי וצבי הרשקוביץ, ואת בנק לאומי - עו"ד נועם בר-דוד.