נאבד 3 מיליארד ש' בגלל היחס לאובמה

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, נשא (יום ד', 17.8.16) נאום לוחמני במיוחד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון אביגדור ליברמן. בכינוס שקיימה בראשון לציון תנועת "דרכנו" (לשעבר וי-15), ששמה לה למטרה להפיל את שלטון הימין, האשים ברק את הממשלה והעומד בראשה בפגיעה בביטחון המדינה ובתרבות שלטון מתפרקת.

"כאשר ייחתם בקרוב הסכם הסיוע הצבאי האמריקני לעשור הבא, יתברר לכל היקף הנזק מהימורו המופקר של נתניהו בניהול היחסים עם הבית הלבן", פתח ברק את נאומו מבלי לציין את מקור המידע עליו הוא מסתמך. "במקום לקבל 4.5 מיליארד לשנה - כפי שהיה צפוי ומעשי לפני שנה, מיד לאחר חתימת ההסכם בווינה - תקבל ישראל 3.8, וגם זאת רק בכפוף להתחייבות שלא לדרוש תוספות מהקונגרס. בכל שנה היה הקונגרס מוסיף בהסכמת הבית הלבן 700-600 מיליון דולר לכיפת ברזל וכיו״ב. יתרה מזו, ישראל תידרש לוותר בהדרגה על מעל 750 מיליון דולר של המרות לשקלים. לשון אחר, נזק נוסף ישיר של 3 מיליארד ש״ח בשנה לתעשיות הביטחוניות שלנו. הפירוש הוא: פרויקטים חיוניים שייעצרו או יבוטלו ואלפי מפוטרים בתעשיות הביטחון. או לחלופין, קיצוצים של עוד 3 מיליארד ש״ח כל שנה בתקציבי חינוך, חברה ותשתיות".

על נאומו של נתניהו נגד הגרעין האירני, בשני בתי הקונגרס, אמר ברק: "החלטה אחת, קלת דעת ונמהרת - ואיזה מחיר. לעשר שנים. הכתובת הייתה על הקיר. הכישלון - ידוע מראש. אז מה עבר בראשו של נתניהו? את מה ואת מי בדיוק שירתה ההחלטה הזאת? איש לא יכול היה למנוע מאיתנו להבהיר את עמדתנו כי ההסכם הוא בעינינו רע, וחתימתו שגיאה כבדה. אבל במקום שיח גלוי עם הנשיא מאחורי דלתות סגורות, מה שהיה עושה כל ראש ממשלה אחר, חזינו בכניסה ברגל גסה אל תוככי הוויכוח הבין-מפלגתי שם, הזדמנות לנאום טוב בקונגרס במחיר הליכה מאחורי גבו של נשיא מכהן, טלטלה עמוקה בתמיכה הדו-מפלגתית בישראל ובדעת הקהל היהודי. וכל זאת רק כדי לפגוש שוב בכישלון הידוע מראש וכעת גם במחירו הקונקרטי. איזו הפקרות בלתי נסלחת".

חשיפה ביטחונית רגישה

הוא לא חשך את שבטו משר הביטחון ואמר: "וכאילו לא די בכך החרה-החזיק אחריו רק לאחרונה ליברמן, שנזף ב׳צ׳מברליין החדש׳ בנחירת בוז נחרצת אבל עם חיי מדף של 72 שעות בלבד. נו, שוין, זעו מוסדי ארץ. מעבר לאבחנה שהניתוח ל׳הארכת הפתיל׳ אצל ליברמן כנראה נכשל, איש איננו מאמין בעולם שהעלבון הזה הוטח באובמה בלא ידיעת נתניהו. גם משום שבממשלה נורמלית זה לא יכול להתרחש בלי שהעומד בראש יודע, וגם משום שהטקסט הזה נשמע כהד חוזר של התבטאויות נתניהו עצמו. על גבורות ישראל כאלה ייאמר רק: ׳ככה לא בונים חומה. ככה לא מבצרים ביטחון לאומי׳.

"וזה איננו מקרה יחיד. מחיר כבד יש גם להתרחשות נוספת, שגם בה, שוב, צירוף מדאיג של חוסר יכולת לשפוט אינטרסי ביטחון עמוקים ואת סדרי העדיפות שהם מכתיבים, לצד היעדר הפנמה של פוטנציאל השת״פ עם ארה״ב וכן התנהלות אופרטיבית לא מוקפדת, הובילו לחשיפה מטרידה ביותר של ישראל מול אתגר ביטחוני מרכזי. מפאת רגישותם של הדברים לא אוכל לפרט יותר מכך. ובכל זאת אחזור ואומר: ׳ככה לא בונים חומה. ככה לא מבצרים ביטחון לאומי׳.

"פחד, זגזוג והססנות"

צילום: [צילום: לידר סטודיו לצילום]

עוד הוא האשים כי פגמים בשיקול הדעת, כלשונו, מחלחלים גם אל התחום המדיני. "ביותר ויותר בירות, ביניהן של הטובות בידידותינו, נראה שממשלת ישראל לא יודעת מה שהיא רוצה או לחלופין רוצה משהו - סיפוח זוחל של יו"ש - שיקים עליה נידוי בינלאומי ולכן היא מעדיפה לתעתע במנהיגי העולם ומאמינה שאין לכך כלל מחיר. נתניהו נתפש כאדם חלש, בעל כשרון תעתוע לא מבוטל המופעל פנימה והחוצה כאחת, איש אפוף חרדות ופחדים, שמפזר הרבה מסכי עשן מילוליים אך מחמיץ שוב ושוב, בזגזוג ובהססנות אינסופיים הזדמנויות לחזק את ביטחון ישראל ושילובה באזור. כולל בהקשר הוועידה האזורית העומדת מזה כמעט שנתיים, ולא לנצח, על הפרק.

"ויודגש שוב, ישראל מוקפת איומים ממשים, רציניים ומתפתחים בהתמדה. אין לזלזל אף בקטון שבהם. ויש להתכונן היטב מבצעית - כך עושה צה"ל בתוך סד מגבלת המשאבים. אך אין לשכוח אף זאת, מדינת ישראל היא החזקה ביותר צבאית 1,500 ק״מ מסביב לירושלים. היום, ובכל עתיד נראה לעין. אף אחד מהאיומים שמסביב איננו איום קיומי על ישראל. עוצמתה של ישראל מאפשרת לממשלתה, והממשלה אחראית בעיני לממש מעמדת הכוח הזאת מהלכים מדיניים שתכליתם להבטיח הרחבה מקסימלית של מעטפת המשאבים (ארה״ב), גיבוי מדיני ואזורי (ארה״ב, והשכנות ה׳מתונות׳) ואף צעדים ראשונים לכיוון הסדר אזורי רחב, שיקטין בהדרגה את סיכוני העימותים החוזרים (ועידה אזורית).

"הפחד הוא יועץ רע. פרקטיקה של הססנות וזגזוג ומצב תודעה של פסימיות, פסיביות, חרדה וחוסר אונים - אינם מתכון טוב לניהול אחראי ושקול של מדינה. למנהיגות נדרשים מצפן פנימי, חזון בהיר, קור רוח בכל מצב, אומץ לקבל החלטות וכוח לבצע אותן. מי שחי ופועל כשהוא בעצם חרד ומפוחד ייקלע לשיתוק ולקיפאון במקום שנדרשים בו חוזק, אומץ ונחישות. במקום בו נדרש המעשה האמיתי - לא רק הדיבור עליו.

"אדם רדוף חרדות"

את חלקו השני של הנאום הקדיש שר הביטחון לשעבר לנושאי פנים פוליטיים. "בראשית היו ׳חוק העמותות׳, ׳חוק ההדחה׳, ׳פסקת ההתגברות׳, תקנות ההסעה ביו״ש, מישטור מוסדות התרבות וכיו״ב. וירא השלטון כי טוב ויעל עבורנו את חוק וי-15 ואת ׳חוק ההקלטות׳ ואת ה׳חוק (הדחוף חלילה?) לאי-חקירת ראש הממשלה׳. וכעת ה׳תאגיד שחמק לו׳.

"דברי הבל מביכים כאלה שמופיעים בתמליל ישיבת הממשלה בנושא התאגיד לא נשמעו מזמן במקומותינו. ׳אלו דיבורים הגובלים בפאשיזם׳, אמרה באומץ ובאחריות גילה גמליאל וביקר דומני גם גלעד ארדן. אבל בחדר ישב גם ראש הממשלה. ישב, שמע ושתק. ואני שואל: הרי כל ראש ממשלה אחר שהכרנו היה דופק על השולחן ומפסיק את שיח האיוולת הזה באחת, ולו מחמת הבושה. אז למה זה לא קרה? ממה הוא מ-פ-ח-ד? האם באמת מהתאגיד, שכן הדברים שנאמרו מהדהדים בעצם את קולו שלו מגרונם של האחרים?; או שמא נבהל מהעיסה הדוחה המבעבעת לנגד עיניו ומזיקתה אליו עצמו, בחינת ׳הזורע רוח יקצור סופה׳, ויהיו שיאמרו - לא בפעם הראשונה; האם תמצות מורשת ז׳בוטינסקי ל׳ישלוט העם בשלט׳ בשם המאבק ב׳מונופול׳ (ערוץ 2 ו-10) היא בעצם מפלטו של אדם רדוף חרדות? חרדות שגם אלף תדרוכי כתבים, ארוכים והקטיים בעליל - לא יצליחו לכבות?", אמר ברק.

"ניצני פאשיזם"

ברק התריע מפני מה שכינה ניצני פאשיזם של נתניהו ושל הליכוד: "ובאשר למתפקד החדש לליכוד, מר אליאסי, ששמו ו׳צילו׳ הולכים לפניו. ברור שזכותו לבקש להתפקד אך אין שום חובה על מפלגה לקבלו לשורותיה. וכשבני בגין, איש מוכשר ועניו, משכמו ומעלה, אומר את מה שמתחייב, כי אין לקבל את מר אליאסי ל׳ליכוד׳, הוא ומשפחתו זוכים לקיתונות שופכין, שרק מאמתים את אבחנתו. ומי שותק? ראש הממשלה. הייתכן כי צודק בני בגין כשגם הוא קובע כי תנועת הליכוד חווה ׳השתלטות עוינת׳? ואני שואל: ׳כמה חלש ראש הממשלה? ממי הוא מפחד כאן? הרי לא מבני בגין, דמות מופת שב׳ליכוד׳ של היום, אוי לאותה בושה, איננו יכול להיבחר. וממילא אין אלא להסיק שראש ממשלת ישראל מ-פ-ח-ד מה׳צל׳. מה׳צל׳ של מר אליאסי וחבר ה׳אריות׳ וה׳עוקבים׳? מהצללים שעל הקירות? מהצל שלו עצמו?

"כאשר ממשלה תוקפת ומצרה את צעדי בית המשפט העליון שלנו, של עצמה; וח״כ במפלגה חשובה מציע לעלות על ׳העליון׳ עם די-9; כאשר ממשלה נבחרת פועלת שיטתית באופן המערער את הקדוש שבכלי הממלכה - את צה״ל, מפקדיו וערכיו; כששר הביטחון לעתיד פועל להטיל אימה על שופטים צבאיים. וראש הממשלה מדיח שר ביטחון משום שהגן על ערכי צה"ל. אותו נתניהו שבחר לקיים שיחת עידוד, מאב לאב, עם מר אזריה, שיחה שנשמעה כניסיון להרתיע את צמרת צה"ל ואת השופטים. בחינת ׳דעו איפה אני עומד׳.
ובמקום שבו אנו רואים ראש ממשלה מסתער בנחישות, שהלוואי וראינו אל מול אתגרים אחרים - על ׳כלב השמירה׳ של הדמוקרטיה, הלא היא התקשורת החופשית; במקום שבו לשכת ראש הממשלה מנווטת ומנתבת שיח שנאה והשתקה, סתימת פיות, העדפת מקורבים, הטלת מורא, פלגנות, שנאת אחים ושנאת זרים. כמו שנאמר: כשאין חזון ואין תקווה - הדרך להישאר בשלטון היא בהטלת פחדים כלפי חוץ, ובהסתת איש ברעהו - כלפי פנים.

"במקום שבו דמויות כחזן (אורן חזן, ע.י.) ואליאסי, ׳לה פמיליה׳ ואזריה הם גיבורי תרבות, וחלקם אף מטיל פחד משתק בראש הממשלה המכהן - במקום כזה אני אומר: נכון, זה לא גרמניה לפני 70 או 80 שנה. אין כאן עדיין משטר פשיסטי, ואנחנו גם לא ניתן שיהיה. אבל זה מזכיר מאוד את דרום אירופה ודרום אמריקה לפני 90 או 110 שנים. ו׳ניצנים׳? יש ויש. ועוד איך. ואני חוזר ומתריע: אם זה נראה כמו ׳ניצני פאשיזם׳, הולך כמו ׳ניצני פאשיזם׳ ונובח כמו ׳ניצני פאשיזם׳ - אז זה ניצני פאשיזם. מה לעשות, יש דברים כואבים שחייבים להיאמר. כי הם האמת.

"ולסיכום - נתניהו נראה בשנה האחרונה לכולי עלמא מודרך על-ידי שיקולים אישיים שעיקרם שרידותו בשלטון, קשוב מדי (שלא לומר חלילה - מופעל) לגורמים זרים המגבים בנדיבות את המשך שלטונו. ידועה עמדתי כי הספירה לאחור אל סיום כהונתו החלה. למיטב התרשמותי, גם הוא מבין זאת. נתניהו עשה גם דברים חיוביים לאורך הדרך. מה חבל שכך הוא יסיים. כי אכן, דמוקרטיה חפצת חיים ו׳ניצני פאשיזם׳ אינם יכולים לחיות בצוותא. אם הממשלה לא תסור מהדרך הרעה הזאת היא תוסר. גורלנו בידינו. אנחנו, העם על כל שדרותיו, איננו קיימים על-מנת לשרת את הממשלה. הממשלה קיימת על-מנת לשרת אותנו. היא חייבת דין וחשבון לנו, לא אנחנו לה. וככל שהיא נדמית יותר ויותר פועלת על-מנת לשרת את עצמה, או אג׳נדה סמויה ומסוכנת - או חלילה את גחמות העומד בראשה - דינה לעבור מן הארץ. ואחראית, קשובה ואמיצה ממנה תבוא תחתיה - ובראשה, מי שיכריע העם", דברי ברק.