הרב טאו: אין להתחבר עם מכללת הרצוג

נשיא ישיבת הר המור ומראשי רבני הציונות הדתית, הרב צבי ישראל טאו, חוזר בו מהסכמתו להצטרפות של מדרשת הרובע למכללת הרצוג, לנוכח מידע חדש שהובא בפניו בעניין שיטות הלימוד במכללת הרצוג, ומזהיר מפני התחברות עימה.

"גישות חילוניות כפרניות"

הרב צבי טאו צירף למכתבו את דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק [הציטוט המלא בתחתית הידיעה], כדי "להזכיר את אמיתת הגישה האמונית היסודית". בציטוט הדברים מספרו "לנתיבות ישראל", מדבר הרב צבי יהודה קוק בזכות המדע וההתעמקות בחקר התורה ובירורה, אך שולל את הגישה המתודית בה היא נלמדת, לפיה ההתייחסות לכתבי הקודש היא כאל כתבי בני אנוש, וזאת במקום לגלות יותר ויותר את האמת שבה.

מדרשת הרובע, מוסד לימודים תורני-לאומי שבמסגרתו לומדות נשים לימודי תעודת הוראה, הודיעה לפני כחודשיים וחצי שהיא עוזבת את מכללת אפרתה ועוברת לפעול תחת המטרייה של מכללת ההוראה הרצוג.

במשך שנים ארוכות פעלה תוכנית ההוראה של מדרשת הרובע, כתוכנית הוראה נפרדת בתוך מכללת אפרתה. לתלמידות התוכנית הוצעה תוכנית לימודים ללא גברים. שיעורים משותפים לתלמידות התוכנית עם גברים שהתקיימו השנה הופסקו בסמסטר השני, לנוכח התנגדות ראשי המדרשה להמשך הלימודים המעורבים.

עדיין לא ידוע כיצד תנהג מדרשת הרובע. ההערכה היא שהמדרשה תמצא פתרון באופן שיאפשר לה להישמע לדברי הרב טאו.

מכתבו של הרב טאו

הגישה המדעית למקורות ישראל

ה"מדע" במרכאות, היא שיטה פסולה לחלוטין בגישה למקורות ישראל, לתנ"ך, לתלמוד ולאגדה, פסולה מחמת השיטה שבה. אילו היינו שואפים לידע במובן המלא לידע תוך התעמקות, תוך נקודת מוצא שלפנינו תורת אמת, אמת ממש, אמת שאינה ניתנת לערעור, אמת משמים ולא מפי בני אדם, וכל מטרתנו הייתה לגלות את האמת, להבין את האמת, תוך היותנו מאמינים ומשוכנעים שאמת לפנינו שלעת עתה היא נסתרת מעינינו, אז הייתה שאיפתנו חיובית וכנה.
בשאיפה זו חובה עלינו להתעסק בכל השטחים המוצאים להם ביטוי במקורותינו. עלינו ליחד את חתירתנו בתנ"ך, בדברי הנבואה, בצורת דיבורם, לעסוק באמת שביופי הדברים, באמת שבספורים ההיסטוריים, באמת שברעיונות המוסריים, ועל אחת כמה וכמה באמת שבמצוותינו הקדושות.

אולם השלילה שבגישה המדעית הנהוגה כיום היא בכך שהשרש שלה פסול. הגישה אינה יודעת כיצד יש להתייחס לכתבי הקודש. היא שכחה את היסוד הראשון שבאמונה, שדברי תורה משמים הם. הגישה אינה מבדילה בין כתבי שמים לכתבי בני אדם, ויחסה לשניהם שווה הוא. מאחר שכן, כל רעיון הנראה לה כבלתי מובן, פסול הוא, לפי שהכל נמדד בקנה מדה אנושי.

לפיכך עלינו לידע כיצד יש לגשת, והגישה היא המחייבת את הטיפול לאחר מכן. אנו נגשים למקורות ישראל כאל מקורות שנתנו משמים, שדבריהם דברי אמת, אמת בלתי מעורערת וכל מגמתנו היא לגלותה, לגלותה ולא ליצור אותה, ולשם גילוייה הרי משתמשים אנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. ככל שנרבה לחקור, נרבה לחטט, כן ייטב, משום שע"י כן נבין יותר את האמת.

מחניים, כב באב תשי"ח