הוכרו כהורים ללא בדיקת רקמות

סגן נשיא בית המשפט למשפחה בתל אביב, נפתלי שילה, הכיר (יום א', 7.8.16) באבהותם של שני גברים על תינוק שנולד מפונדקאית, אם כי מתח עליהם ביקורת משום שסירבו לעבור בדיקת רקמות וגררו את בית המשפט להליך ממושך.

הילד נולד בדצמבר 2010 מזרעו של אחד הגברים ומביצית של תורמת, אשר הושתלה ברחמה של הפונדקאית. השניים קיבלו מבית המשפט בארה"ב צו הקובע שהם הוריו של הילד, אך המדינה סירבה לרשום אותם ככאלו בישראל ודרשה שיעברו בדיקת רקמות. החלטתו של שילה מיישמת פסק דין של בית המשפט העליון, לפיו בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להורות על רישום הורות גם בלא בדיקה זו.

שילה מתבסס תחילה על מסמכים המתעדים את ההליך ואשר הוגשו בידי מנהל המרפאה, ד"ר גד לביא, בה בוצעה ההפריה, אם כי הוא אומר שמשקלה של עדות לביא הוא נמוך בשל תהיות שהתגלו בה. בין היתר, לא ניתן הסבר לכך שמסמכים משמעותיים הוגשו רק לאחר העדות וכאשר המדינה העלתה את האפשרות, שאבי הילד הוא בעלה של תורמת הביצית. פסק הדין מבוסס ברובו על חוות דעתו של פרופ' אהוד מרגליות מבית החולים שערי צדק, אשר כמומחה בית המשפט קבע, כי קיים סיכוי של 99% שהגבר התובע הוא אבי הילד, ולא בעלה של תורמת הביצית.

שילה נמנע מלפסוק הוצאות לטובת הזוג בציינו את הניהול הפגום של ההליך מצידם, הוא מוסיף, כי טובת הילד הייתה לבצע בדיקת רקמות והדרך בה בחרו בני הזוג אינה עולה בקנה אחד עם מטרה זו. עוד אומר שילה:

"לא הייתה גם כל הצדקה מערכתית, כי יושקעו שעות כה רבות של זמן שיפוטי יקר, בניהול הליך שניתן היה לסיימו ללא כל דיון, באמצעות בדיקה פשוטה וזולה עשרת מונים מההליך שבה נקטו התובעים. הזמן השיפוטי שייך לציבור ובכל הכבוד לתובעים, ניתן היה להגיע לתוצאה שהם רצו בה, ללא 'שאיבת' זמן שיפוטי יקר לטובתם, אף אם לשיטתם, מדובר ב'עיקרון' שחשוב להם כי הוא יוכר ויכובד". את בני הזוג ייצגה עו"ד יהודית מייזלס, ואת היועץ המשפטי - עו"ד עידית מנדלבאום.