"כל זמן שאני שר אוצר לא יהיה קזינו"

"מי שרוצה להרוויח כסף שילך ללמוד ולהתפתח. כסף מרוויחים מעבודה ולא מהימורים. לכל מי שמשלה את עצמו - כל זמן שאני שר האוצר לא יהיה קזינו במדינת ישראל" - דברי שר האוצר, משה כחלון (יום ד', 3.8.16) עם קבלת דוח מסקנות הוועדה לייעול שוק ההימורים החוקיים אשר בראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד והייתה שותפה שלו גם מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור.

עוד הוסיף כחלון: "זה לא מקרי שב-28 לחודש, ימי קבלת הקצבאות המחזורים של מפעל הפיס עולות בצורה דרמטית. זה גם לא מקרי שהמכונות האלה ממוקמות באזורי מגורים של השכבות החלשות. ההחלטה שלנו היא להסיר את מכונות המזל ואת מירוצי הסוסים. החל מהשנה הבאה לא יהיו יותר מכונות מזל ומרוצי סוסים במדינת ישראל".

שוק ההימורים החוקיים גדל בלמעלה מ-10% בשנה

מסקנות הוועדה כוללות:

איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר - גורם מרכזי אחר המשפיע באופן ישיר על סיכוי של יחידים להתמכר להימורים הוא מוצר ההימורים, גופו ומאפייניו. על-פי הנלמד מן הידע המחקרי והאמפירי בתחומי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה, משחקים אשר ניתן לשחק במהירות ובאופן רציף, ואשר הידיעה אם פלוני המשתתף במשחקים זכה או הפסיד בהם היא מיידית. על-מנת למתן את שיעורי ההתמכרות להימורים במדינת ישראל, מוצע לאסור על הפעלת שני משחקים (מכונות המזל והימורי סוסים) אשר נמצאו כבעלי פונטציאל גבוה לגרימת התמכרות.

הגבלת גודלו של שוק ההימורים - בחמש השנים האחרונות גדל שוק ההימורים החוקיים בלמעלה מ-10% בשנה. קצב הגידול האמור פוגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה. לאור זאת, מוצע לקבוע הוראות בדבר מיתון קצב הגידול כך שהשוק לא יוכל לגדול ביותר מ-3% ריאלית בשנה.

מיקסום התועלת הציבורית באמצעות הפחתת עלויות תפעול ועמלות המכירה - כידוע, קיומו של מונופול מוביל במקרים רבים לחוסר יעילות כלכלית וזאת מאחר שלגוף המונופוליסטי יש תמריץ חלש יותר לבצע תהליכי התייעלות לעומת גוף עסקי אשר פועל בענף תחרותי. כפי שפורט בהרחבה ברקע לדוח זה, תחום ההימורים מעורר קשיים וסיכונים חברתיים, ועל כן מנוהל באופן מרוכז ומפוקח על-ידי המדינה, כך שנוצר מונופול. במקרים מסוג זה, תפקיד הרגולציה להבטיח את התייעלות הגוף המונופוליסטי.

בחינות שונות שהוצגו בוועדה הן על-ידי נציגי החשב הכללי, נציגי הכלכלן הראשי ונציגי אגף התקציבים העלו שבמקרים רבים מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט מאופיינים בחוסר יעילות. חוסר היעילות האמור מתבטא בתשלומי שכר גבוהים (שני הגופים נמצאים כדרך קבע בין הגופים הציבוריים בעלי השכר הממוצע הגבוה ביותר), במבנה ארגוני מנופח בהוצאות פרסום גבוהות (מפעל הפיס נמצא בין עשרת המפרסמים הגדולים במשק) ובהוצאות הפצה ושיווק גבוהות. חוסר יעילות פוגע באופן ישיר ("שקל מול שקל") בסך הרווח לשימוש, כך שבמקום שהאזרח יהנה מרווחי שוק זה, כספי המהמרים ממנים הוצאות תפעול מנופחות.

לאור זאת מוצע, לקבוע כללים בדבר הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט כך שהנתח המועבר מדי שנה למדינה יגדל. בפרט, מוצע לקבוע כי הוצאות הפרסום ועמלות המכירה יופחתו.

מלחמה בהון השחור - מוצע להקצות מדי שנה 20 מלש"ח לטובת הגברת האכיפה על הימורים לא חוקיים וזאת תוך תגבור תקציבי משטרת ישראל, משרד המשפטים ורשות המיסים. כמו-כן, מוצע להחיל כללים להגבלת האפשרות לביצוע הלבנות הון באמצעות שוק ההימורים החוקיים.

שאר המסקנות כוללות המלצות בדבר: העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים, שימוש בכספים החונים של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט ומיקוד הקצאת רווחי מפעל הפיס בפרויקטי פיתוח.

שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד הגיבה על ממצאי הדוח ואמרה כי: "העיסוק בהימורים הוא מכירת אשלייה לחיים טובים יותר לאזרחים. אותה אשליה פועלת לא אחת נגד אותם מהמרים. נוכח זאת, אבחן יחד עם היועץ המשפטי לממשלה את אסדרת הדוח המוגש בחקיקה"