מינואר 2017 - מס על מחזיקי 3 דירות ומעלה

החל מה-1 לינואר 2017 יוטל מס שנתי חדש על בעלי שלוש דירות מגורים ומעלה. על-פי הערכות האוצר, מדובר בכ-50 אלף איש ובני זוגם המחזיקים בכ-180 אלף דירות. המס לא יוטל על שתי הדירות הראשונות אך על כל דירה נוספת יוטל מס בגובה 1% משוויה של הדירה עד לתקרה של 1,500 שקל לחודש לדירה (18 אלף שקל לשנה). שווי הדירה למ"ר ייקבע על-ידי השמאי הממשלתי ועל בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי האזור הגאוגרפי שבו נמצאת הדירה כפול שטח הדירה במ"ר.

בעל הדירות יהיה רשאי לבחור את הדירות שעליהן ישלם את המס - ואם לא ייעשה כן תבחר המדינה להטיל את המס על הדירות הזולות יותר שבבעלותו, בהתאם למידע המופיע ברשות המיסים. כבעלים של דירה ייחשב כל מי שמחזיק בשליש (33%) או יותר מזכויות הבעלות בדירה כאשר בני זוג ייחשבו לבעלים אחד, אלא אם הם חיים בנפרד.

ההחלטה לכלול את המס החדש על בעלי דירות בחוק ההסדרים המצורף לתקציב המדינה התקבלה בתום דיונים ממושכים בהשתתפות בכירים באוצר, רשות המיסים ומשרד המשפטים. מדובר ברעיון שהועלה בתקופת הממשלה הקודמת על-ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, ונפסל בזמנו על-ידי שר האוצר יאיר לפיד (המחזיק בעצמו, לפי פרסומים מספר דירות).

באוצר מציגים את המיסוי על בעלי דירות כצעד בעל מטרה חברתית ברורה: צמצום פערים והקטנת האי-שוויון בחברה הישראלית. "עליית מחירי הדירות הביאה לגידול באי-שוויון בין שכבות שונות באוכלוסייה" נכתב בדברי ההסבר לחוק.

באוצר מציינים כי בעלי הדירות בישראל נהנו מעליית מחירים של 104% בממוצע בשווי נכסי הנדל"ן שלהם בתקופה שמינואר 2007 ועד יוני 2015. על-פי האוצר, סך העושר של ציבור בעלי הדירות גדול פי 15 מסך העושר של ציבור שוכרי הדירות למרות שרמת ההכנסה הממוצעת של בעלי הדירות גבוהה רק פי 2 מזו של השוכרים. כדי להצדיק את המס נתלים כלכלני האוצר בכלכלן האמריקני בן המאה ה-19 הנרי ג'ורג', שטען כי אין זה צודק שבעלי נכסי נדל"ן ייהנו לבדם מעליית שווי נכסיהם, משום שעליית ערך הקרקע שבבעלותם לא באה כתוצאה ממאמציהם אלא דווקא בזכות השקעות ממשלתיות וציבוריות בפיתוח תשתיות. "מס על החזקה של ריבוי נכסים בהתאם לשווי הנכס מגלם נאמנה את רעיונו של ג'ורג'", כותבים באוצר.

בנוסף לחלוקת הכנסות נכונה יותר וצמצום פערים מאמינים באוצר כי המס החדש ייצור תמריץ עבור בעלי הדירות למכור את דירותיהם ובכך להגדיל את היצע הדירות בשוק הדירות יד שנייה וליצור לחצים להורדת מחירים בשוק הנדל"ן.

מטרה נוספת שישיג החוק הוא הגדלת הכנסות המדינה מגביית מיסים, בשיעור של 800 מיליון שקל לשנה להערכת האוצר.