בכל 3 שניות נכתבת קריאה לאלימות ברשת

עבירה פלילית

על-פי חוק העונשין, הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור - פרסום קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח או אהדה או עידוד מעשה אלימות - הנה עבירה פלילית.

דפים אלימים

הדפים האלימים ביותר ברשת הם - הצל עם 5,000 קריאות לאלימות ואחריו חנין זועבי עם 3,000 קריאות.

175 אלף קריאות לאלימות ברשת נרשמו בשנה האחרונה. 85% מהקריאות לאלימות מכוונת לפגיעה בבני אדם ("לרצוח", "לאנוס", "להרביץ") ו-15% מהקריאות לאלימות קוראות לפגיעה ברכוש ("לשרוף", "לפרק", "לחבל"). כך עולה ממחקר מיוחד של פרויקט "דוח השנאה" של קרן ברל כצנלסון לרגל דיון מיוחד בשדולה למיגור שיח אלים, בריוני ומסית ברשת בראשות ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני)

דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון, בשיתוף חברת המחקר VIGO, חושף נתונים חדשים ומדאיגים במסגרת דיון מיוחד (יום ג', 2.8.16) בשדולה לשיח אלים, בריוני ומסית ברשת בראשות ח"כ רויטל סויד על הקריאות לאלימות ברשת בשנה האחרונה. הדוח מנתח את היקף הקריאות לאלימות ולפגיעה פיזית בשנה האחרונה (יוני 2015-מאי 2016) אשר במהלכן נרשמו 175 אלף קריאות לאלימות ברשת.

החל מחודש אפריל השנה נרשמה עליה חדה בקריאות לאלימות בעיקר בעקבות המשפט של אלאור אזריה והעדויות במהלכו. כמו-כן, לאחר הפיגוע בשרונה נרשמו יותר קריאות גנאי ישירות נגד ערבים, כפי שניתן לראות ככלל בימים לאחר פיגועים בארץ ובחו"ל.

הביטוי "להרוג" מוביל בראש רשימת הביטויים האלימים ברשת, עם 27 אלף אזכורים בשנה האחרונה, אחריה המילה "לחסל" עם 12 אלף אזכורים, "לשבור" (הן כלפי גוף והן כלפי חפצים) עם 11 אלף אזכורים, "לאנוס" עם תשעת אלפים אזכורים ועוד.

שותתי דם

ח"כ רויטל סויד, יו"ר השדולה למאבק בשיח אלים בריוני ומסית ברשת: במציאות בה בכל שלוש שניות יש קריאה לאלימות ברשת חייבת להדליק נורה אדומה. במציאות בה מופיעים עשרות אלפי פעמים אזכורים של המילים להרוג, לחסל, לשבור, לאנוס חייבת להדליק נורת אזהרה. מילים הורגות, חובלות ופעורות פצעים. הרשת מייצרת שפיכות דמים וירטואלית, אנחנו משפדים זה את זה. זה כמו הקוליסאום ברומא, כשאנשים נהנו לראות אחרים נטרפים על-ידי חיות פרא. כיו"ר השדולה פגשתי אנשים שותתי דם, שבוכים את עצמם לדעת ולא יוצאים מפתח ביתם בגלל אלימות ברשת. הדוח מעיד על קורלציה בין המאורעות והסערות הציבוריות לאלימות הגואה ברשת. האלימות הזו עוד עתידה לחצות את גבולות המסך ולצאת אל הרחובות. המרחק בין אותן קריאות מילוליות, המלבות את השנאה, לאלימות פיזית, הוא כפסע והמשמעות היא שעלינו ליטול אחריות ולטפל במהרה בשנאה המציפה את הרשת.״ עוד הוסיפה ח״כ סויד: ״בעוד שיש קונצנזוס על אלימות פיזית, נדמה שהגבולות מטושטשים כשאנו מדברים על אלימות מילולית. עלינו להפנים - גם מילים הורגות״

ענת רוזיליו, מנהלת פרויקט דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון אמרה בנושא כי "יש לעשות הבחנה ברורה בין חופש הביטוי להסתה לאלימות שהנה עבירה פלילית, אפילו אם פרסום האמירה לא גרם בפועל לאלימות". עוד מוסיפה רוזיליו כי "היקף האלימות הביא אותנו להכרה שחלק ניכר מהציבור תופס את המרחב הציבורי ברשת כשטח הפקר ללא דין וללא דיין, ולכן אין האצבע המאשימה שלנו מופנית אך ורק לאנשים שהאצבע שלהם קלה על המקלדת, אלא בעיקר לנבחרי הציבור, אשר באמירותיהם או בשתיקותיהם לנוכח מופעי האלימות - מקנים לגיטימציה שקטה לריסוק תרבות השיח ולעידוד האלימות במרחב הציבורי".

העמודים המובילים באלימות ברשת

הצל - 5,000 אזכורים

חנין זועבי - 3,000 אזכורים

בנצי גופשטיין 2,500 - אזכורים

נפתלי בנט 2,000 - אזכורים

מירי רגב 1,500 - אזכורים

בצלם 1,500 - אזכורים

זהבה גלאון - 1,200 אזכורים

עומרי חיון - 1,000 אזכורים

שלי יחימוביץ' - 900 אזכורים

שרון גל - 850 אזכורים

בנימין נתניהו - 750 אזכורים