מסתמן: שיקול דעת הפרקליטים - מחוץ לביקורת

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי, תומך בסעיף בחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שלפיו לא תוכל ביקורת הפרקליטות להתחיל הליך ביקורת בעקבות תלונה שהוגשה נגד הפרקליטות אם זו תעסוק בשיקול הדעת המשפטי של הפרקליט.

על-פי הסעיף (15 א 6 לחוק), לא יברר נציב התלונות תלונה אם היא נוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי וכי אם התעוררה שאלה הנוגעת להגדרה האם מדובר בעניין הנוגע להפעלת שיקול הדעת המשפטי, היא תופנה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק קובעת עוד כי ברגע שיחליט היועץ המשפטי לממשלה שמדובר בעניין הנוגע לשיקול דעת משפטי - יופסק מייד בירור התלונה על-ידי הנציבות.

במהלך הדיון ציין ח"כ סלומינסקי, שמנהל דיונים מרתוניים במשך שעות רבות על-מנת לסיים את הדיונים בהצעת החוק עוד השבוע, כי הוא מצדד בנוסח הסעיף כפי שהוא מופיע בהצעת החוק הממשלתית.

פרקליט מחוז תל אביב (פלילי), עו"ד שלמה למברג, אמר בדיון כי אם ייפגע שיקול הדעת תיהרס הפרקליטות. "אם נפחד מהציבור או מפוליטיקאים, הפרקליטות תפגע. אוי ואבוי אם אכניס לשיקול דעתי, מה יאמרו על שיקול הדעת המקצועי שלי. אני מחנך את הפרקליטים לא לפחד מאף אחד. אם נפגע בדבר הקדוש הזה, התפקוד יפגע. הפרקליט לא יחשוב מה נכון לעשות אלא מה יחשוב המבקר", אמר.

נציגת ארגון הפרקליטים, עו"ד גלי חדד, טענה כי עצם הסמכת הפרקליטים לעבודתם בפרקליטות - מחייבת הגדרת שיקול הדעת שלהם כמקצועי. "אני רוצה ודאות. אני לא מוכנה לעבוד דקה אחת בלי שאדע מי ממונה עלי. אם זה הנציב, שהוא ינחה אותי איך לעבוד. אנו כפופים ליועץ המשפטי לממשלה אם הוא הסמיך אותי להפעיל שיקול דעת, הנציב לא יוכל לטעון שהפעלתי שיקולים זרים", טענה.

ביקורת מסוימת הושמעה בדיון על-ידי נציג התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן. לדבריו, הדברים שנאמרו בדיון הם הטיעונים הטובים ביותר שנשמעו עד היום נגד פיצול גוף הביקורת לשני גופי ביקורת - מערכתית ופרטנית. עוד הוסיף כי אם היועץ המשפטי לממשלה יהיה מבוקר בידי הנציבות, הוא לא יוכל להיות בעל סמכות וטו בהחלטה הנוגעת למה תוכל הנציבות לבקר ומה לא.