פיגוע פלילי - תאונת עבודה

אדם שנפצע ממטען חבלה שהוצמד לרכבו בשל טעות בזיהוי, יקבל מהביטוח הלאומי פיצוי על תאונת עבודה. בית המשפט העליון, בהליך נדיר, הפך (יום ג', 26.7.16) את החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בנושא זה.

ג'לאל מרוח סילאוי עבד בשיפוצים באילת בשנת 2009 והיה ברשותו טנדר איסוזו אפור-כסוף. רכב דומה היה גם לקבלן שיפוצים אחר, שהיה מסוכסך עם כמה מלקוחותיו. במאי 2009 הוצמד מטען חבלה לרכבו של סילאוי, אשר זוהה בטעות כרכבו של הקבלן האחר. כאשר נסע סילאוי למחרת בבוקר לעבודתו, התפוצץ המטען והוא נפצע קשה.

הביטוח הלאומי ובתי הדין לעבודה דחו את תביעתו לתגמולים על תאונת עבודה, כאשר בית הדין הארצי קובע, כי הפיצוץ לא היה קשור ל"סיכוני הדרך" כפי שקובע החוק כתנאי להכרה בתאונת עבודה. השופט צבי זילברטל החליט לדון בעתירתו לבג"ץ של סילאוי נגד פסק דין זה, באומרו שמדובר בחלק משרטוט גבולות הגזרה של תאונות עבודה, וכאמור - קיבל את הערעור.

זילברטל סוקר בהרחבה את הפסיקה הקיימת בנוגע להכרה בתאונות עבודה, אשר בבסיסה פרשנות גמישה ודינמית של התנאים הדרושים לכך. והוא מסכם: "העיקרון הראשון הוא כי תאונה שאירעה לעובד בדרך לעבודתו תוכר כתאונת עבודה רק כאשר היא נובעת מ'סיכוני הדרך'. העיקרון השני עוסק בהגדרת 'סיכון דרך', ולפיה מאפייניו של 'סיכון דרך' ייקבעו בהתאם לרוח הזמן
ולנסיבות המשתנות, והם כוללים יסוד של פתאומיות ואי-צפיות".

מכאן עובר זילברטל לשאלה האם פגיעה באירוע פלילי עשויה להיות תאונת עבודה. אומנם הפסיקה אינה אחידה, אך "קיימת פסיקה עניפה המכירה בתקיפות שנעשו על-רקע כ'סיכוני דרך', אך רק ככל שהן לא כוונו כלפי הנפגע המסוים 'בתור מי שהינו'". הוא קובע, כי יש להרחיב קנה מידה זה גם למקרים של טעות בזיהוי, וזאת באמצעות פרשנות תכליתית של חוק הביטוח הלאומי - אותו יש לפרש לטובת המבוטח.

לאור כל אלו קבע זילברטל, כי הפגיעה בסילאוי עונה על הדרישות שבפסיקה ובחוק, ולכן יש להכיר בו כנפגע תאונת עבודה. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. הנשיאה מרים נאור והשופט ניל הנדל הסכימו עם זילברטל. את סילאוי ייצג עו"ד אבי גולדבליט, ואת הביטוח הלאומי - עוה"ד ארנה רוזן-זמיר וליאת אופיר.