ועדת חוקה חוק ומשפט אישרה (יום ב', 27.6.16) את חוק העמותות, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ובקרוב יגיע החוק להצבעה במליאת הכנסת. ברוב של שבעה חברי כנסת מול התנגדותם של ששה, הוועדה דחתה את עשרות ההסתייגויות ואת הרביזיות שהוגשו על הצעת חוק, ואישרה את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
על-פי הצעת החוק, עמותה או חברה לתועלת הציבור שעיקר מימונן (מעל 50% מתקציבן השנתי) מגיע מיישות מדינית זרה, לרבות קרנות שמוחזקות בידי המדינה, תוטל עליהן החובה לדווח על כך בדוחות הכספיים שלהן. נוסף על כך, העמותות יחויבו לציין זאת באופן בולט בפרסומיהן בשלטי חוצות, בטלוויזיה, בעיתון, בדף הבית שלהן או במסע פרסום שלהן באינטרנט; לציין זאת באופן בולט בפנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור; וכן לציין זאת באופן בולט בדוח המופץ לעיון הציבור. עבירה על אחד הסעיפים האמורים עשוי לגרור קנס בסכום של עד 29,000 שקל.
בנוסף, נציג מטעם העמותה המשתתף בישיבה בכנסת יחויב להביא את המידע על העובדה שעיקר מימון העמותה הוא מישות מדינית זרה, לידי יו"ר הוועדה לפני הדיון או במהלכו. נוסף על כך, אם יישאל הנציג על-ידי חבר כנסת על דבר מימון העמותה, הוא יהיה מחויב לחשוף זאת. יצוין, כי שמות המדינות התורמות יופיעו מעתה באתר האינטרנט של רשם העמותות.
במכון הישראלי לדמוקרטיה גינו את קידום הצעת חוק השקיפות וטענו כי כל מטרת חוק זה היא שיימינג לעמותות שמאל. "על אף התיקונים הרבים שבוצעו בחוק לאור התנגדויות של מספר בלתי מבוטל של חברי קואליציה לניסיון להטיל דופי בארגוני זכויות אדם, עדיין מדובר בחוק רע שלא ישפר את סוגית השקיפות כלל ושאין תקדימים זהים לו בעולם המערבי", אמר ד"ר עמיר פוקס, שליווה את דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט.
לדבריו, הדרישות הבלתי שוויוניות מעמותות הממומנות על-ידי תורמים פרטיים לבין עמותות הממומנות על-ידי מדינות או ארגונים מדינתיים כמו האו"ם והאיחוד האירופי, נובעות מצורך של מספר חברי כנסת "להתנקם" בעמותות מסוימות ולזכות בכותרות ותו לא.
"העובדה כי החוק קוצץ באופן משמעותי ואינו כולל בגרסה שאושרה את הכוונה לחייב את חברי העמותות המדוברות לענוד תגים מיוחדים או להצהיר בפתח דבריהם בכל פורום של הכנסת על מקור המימון שלהם, רק מדגישה את העובדה כי מדובר בחוק מיותר שהוא בבחינת כואב אבל פחות", אמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה