17 מיליארד שקלים סווגו כ"אחרים"

ועדת השקיפות של הכנסת דנה (יום ד', 22.6.16) בנושא אי-סדרים בדיווח משרדי הממשלה ויחידות סמך על התקשרויות עם גופים פרטיים. למרות נוהל שגובש על-ידי החשכ"ל והיחידה לחופש מידע בדצמבר האחרון, גופים רבים נמנעו מלפרסם דוחות מפורטים. בין המשרדים שלא פרסמו דוחות נמצא משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת, והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, כמו גם רשות המיסים.

יושב-ראש ועדת השקיפות, סתיו שפיר, אמרה בפתח הדיון: "בימים האחרונים התגלה שראש הממשלה מסרב לחשוף 200 חשבוניות מהוצאות המעון שלו, על סך חצי מיליון שקל. ראש הממשלה כנראה חושב שכספי ציבור שייכים לו, והוא לא חייב עליהם דין וחשבון. לצערי, מדובר בתופעה שהשתרשה לאורכה ולרוחבה של המערכת הציבורית. בדיוק כפי שחלק מהפקידות הבכירה באוצר מאמינה שהיא לא חייבת לכם בדין וחשבון על מה קורה בתקציב המדינה. וכמו שורה של חברי כנסת ניצלו לאורך השנים את האצבע שלהם בוועדת הכספים כדי להעביר כספים למקורבים, מתוך איזה שיכרון כוח הזוי שגרם להם בטעות לחשוב שהכסף שלכם, שייך להם. הם שכחו שלא ככה זה עובד. הכסף של הציבור לא שייך לפוליטיקאים. הוא לא שייך לפקידים, והוא לא שייך לראש הממשלה. הוא של הציבור, ומגיע לציבור דיווח מלא על כל מה שהמדינה עושה בו. הכנסת נכשלה במשך שנים בפיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה ואם מתוך הבנה ואם לא, נתנה יד לשיטה הזו. אבל זה יכול לעבוד גם אחרת, ומה שקורה כאן היום הוא ההוכחה: מרגע שוועדת השקיפות פנתה למשרדים וזימנה אותם להגיע לכאן, התחילו להופיע הפרסומים, ו-14 משרדי ממשלה נזכרו להעלות את דוחות ההתקשרויות שהם מעכבים כבר חודשים ארוכים. ברגע שהכנסת מבצעת פיקוח אפקטיבי, מתגלים פתאום כספים שהוסתרו, ושלא ברור את מי הם משרתים. רק כך שיטות מיושנות ומושחתות יתחילו להשתנות״.

בבדיקה שנערכה בוועדת השקיפות, בדוחות שהוגשו נמצא כי 51% מהכספים, יותר מ-17 מילארד שקלים, דווחו כהוצאות ממשלה על התקשרויות עם גופים פרטיים נמצאים תחת קטגוריית "אחר" - מבלי לנמק אם התקיים מכרז או התקבל פטור ממכרז.

חסן איסמעיל, חשב משרד האוצר, הסביר את השימוש בסיווג "אחר" בכך שבעבר הסיווגים לא כיסו את כל סוגי ההתקשרויות. לצורך כך הוקמה ועדה ב-2015 שהרחיבה את הסיווגים והיום לא צריך להשתמש בסיווג "אחר". אנחנו מצפים שהחל משנת 2015 לא יהיה צריך להשתמש בסיווג זה אלא בסיווג ספציפי מתאים". אפרת תבור-שני, מנהלת אגף תכנון ותקצוב במשרד האוצר, הוסיפה: "אנחנו לא אוהבים את ה'אחר', אבל ייקח זמן לעוסקים ברכש להטמיע את השימוש ואני בטוחה שיהיה שיפור בדוח הבא". לגבי הסיווג תחת "פטור ממכרז" אמרה: "כל שקל עובר בקרה מלאה בחשבות. אין לי אפשרות לפעול שלא לפי הנהלים". חסן הוסיף: "כל פטור מפורסם באתר ופתוח לציבור".

הפתוחות ביותר: אוצר, משפטים, בתיה"ד הרבניים והחינוכית

אדם קריב, מוביל המיזם: "נתוני הרכש הם הנתונים החשובים ביותר בממשלה. אסור לנו להסכים להסתרה שלהם ואנחנו רואים חובה לשבח את מי שמנגישים אותם כראוי"

הסדנא לידע ציבורי חשפבדיון את מדד ה-Open-wash של משרדי הממשלה. המדד בא לבחון מי ממשרדי הממשלה מפרסם את ההתקשרויות וההוצאות הכספיות שלו בפתיחות, בזמן ועל-פי הנהלים, ומי אינו פתוח לציבור.

על-פי המדד, היחידות הממשלתיות הפתוחות ביותר הן הטלוויזיה החינוכית (94%), הנהלת בתי הדין הרבניים (86%), משרד האוצר (84%) ומשרד המשפטים (84%). את הדירוג סוגרים המשרדים שלא פרסמו דבר - משרד ראש הממשלה, משרד התקשורת, משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, נגב-גליל, והמשרד לעניינים אסטרטגיים.

את חישוב המדד מבצעים בסדנא על-פי איכות הדיווח של כל התקשרות, ומשקללים אותה על-פי סכום ההתקשרות, כאשר הציון משקלל את כלל ההתקשרויות המדווחות. הדירוג עצמו חי ומתעדכן ואפשר לצפות בו באתר ייעודי.

מוביל המיזם, אדם קריב: "נתוני הרכש הם הנתונים החשובים ביותר בממשלה. הם מאפשרים לנו האזרחים לבקר את הממשלה. הידיעה שהעין הציבורית פתוחה גורמת לפקידים עצמם להישמר ולכבד את העובדה שמדובר בכספי ציבור. עם זאת, אם הנתונים לא מפורסמים בזמן או מפורסמים בצורה לא תקינה, אין ערך לפרסום. המדד בודק האם המשרדים פירסמו את המידע, את כולו, האם הוא פורסם בזמן והאם מדובר במידע מלא ואיכותי. אסור לנו להסכים להסתרה של נתונים אלה ואנחנו רואים חובה לשבח את מי שמנגישים אותם כראוי זוהי הדרך שלנו לסייע לדמוקרטיה ולבחון באמת את התנהלות משרתי הציבור".