"המדינה נכשלה בפיקוח על העמותות הפועלות בתחום האימוץ הבין-ארצי"

"המדינה נכשלה בפיקוח על העמותות הפועלות בתחום האימוץ הבין-ארצי". כך טוען עו"ד אופיר מילר, בתביעה שהגיש בשמן של 25 משפחות אשר ביקשו לאמץ ילד בחו"ל באמצעות עמותת "הילד והוריו". עמותה זו חדלה מלהתקיים, לאחר שמנהלה, דורון אילני, התאבד והשאיר אחריו חובות רבים. ממכתב התביעה מתברר, כי אכן התחום פרוץ לחלוטין והפיקוח עליו לוקה בחסר.

כמה מהמשפחות הללו, שביקשו לאמץ ילד בחו"ל באמצעות עמותת "הילד והוריו", הגישו היום בקשה להעביר את הדיון בעניינן מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מאחר ומספר המשפחות התובעות גדל מ-4 לכ-25. כתב התביעה הוגש כנגד העמותה, שגבתה מהמשפחות כספים רבים, אך לא עמדה בהתחייבותה לאפשר להן לאמץ ילד, וכן נגד רשויות המדינה, שכשלו בפיקוח על פעילות העמותה. עמותת "הילד והוריו", חדלה מלהתקיים, לאחר שמנהלה דורון אילני התאבד בחודש מרס 2003, כשהוא משאיר אחריו חובות רבים.

בכתב התביעה כותב עו"ד אופיר מילר, ממשרד מילר ושות', המייצג את המשפחות, כי עמותת "הילד והוריו" הוליכה את המשפחות שולל כאשר גרמה להן להאמין כי יאמצו דרכה ילד ברומניה, בבולגריה, ברוסיה ובקולומביה, ללא שהיתה לה יכולת של ממש באותן מדינות, באמצעותה יכלה לגרום לאימוץ שכזה.

עוד נטען בתביעה, כי "משפחות, אשר כל רצונן היה לממש את זכותן הבסיסית להורות, נכלאו בעל כורחן באפיזודה אמוציונאלית לא אנושית, תוך ניצול ציני של מצוקתן". המשפחות התובעות טוענות עוד, כי חוסר האנושיות של העמותה וחוסר הרגישות שלה לא ידע גבולות, כאשר במקרה מסויים אף העמידו הורים מול מספר ילדים וביקשו מהם לבחור מביניהם "מי לשבט ומי לחסד", סיטואציה קשה מנשוא שבסופו של דבר התברר שהיתה מצג שווא בלבד.

עו"ד מילר מציין בכתב התביעה, כי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קבע שניתן לאמץ ילד ממדינה זרה רק באמצעות עמותה שתעסוק אך ורק בכך, ותהיה תחת פיקוח הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי של משרד הרווחה ומפקחת מטעמה. למרות חובתן שהוגדרה בחוק, לא פעלו הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי והמפקחת מטעמה, נחמה טל, על-מנת לפקח כראוי על העמותות, נתנו אישורים לעמותות שלא היו ערוכות לספק את שירות האימוץ והפרו את חובותיהן החקוקות, בכל הנוגע לפיקוח על נושא האימוץ הבין-ארצי.

התביעה הוגשה גם נגד רשם העמותות במשרד הפנים, אשר אפשר את פעילות העמותה, למרות שלא החזיקה באישור לניהול תקין. לדברי התובעות, כבר בשנת 2001 התריע מבקר המדינה על הפיקוח הלקוי על העמותות לאימוץ בין-ארצי. המבקר כתב בדוח, כי "לא נמצאו ברשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי, נהלים כתובים המסדירים בשיטתיות את דרכי הפיקוח".

כמו-כן, בדיון שנערך בנושא באפריל השנה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אמר פרופ' דב גולדברגר, מנכ"ל משרד הרווחה: "השתכנעתי שלא היה פיקוח ראוי שלנו בנושא הכספי וברישום של התיקים". לדבריו, "זה לא 100 או 200 עמותות שקשה לפקח עליהן, אלא 9-10 עמותות, שחלקן גם לא גדולות וניתן לפקח עליהן ארגונית ומינהלית...".

עו"ד מילר תובע בשמן של המשפחות התובעות, סך של 4,480,020 ש"ח, בגין הכספים שהועברו לעמותה שלא סיפקה תמורתם דבר, הפסד ימי עבודה, טיסות, לינות והוצאות בחו"ל ופיצוי על עוגמת הנפש של בני המשפחות, שחלקם נשלחו למדינות זרות מספר פעמים ואף זכו להחזיק בידיהם ילדים שנאמר שיימסרו להם לאימוץ, אך תמיד חזרו לארץ בגפם, מבלי שהצליחו לממש את חלומם להיות הורים.