איפה נמצאים הגבולות בין עבודה לזמן פנוי?

כיום, כשהגבולות בין עבודה לזמן פנוי מטשטשים, מומחי עבודה צופים, כי האנשים העובדים (מונח שהולך ונשכח) ימצאו את עצמם השנה במאבק עם מציאת הגבול הדק וחידוד החלוקה בין השניים.

הטכנולוגיה המתקדמת, המאפשרת ולעתים אף מצריכה עבודה באמצעות המחשב, הטלפון הסלולרי והאיתורית, כיום גם האינטרנט, מפריעה לאירועים החברתיים ולזמן המשפחתי והחברתי. המשרד של המאה ה-21 יכול להמצא בכל שעה - בכל מקום.

באתר העסקי סאן-ספוט פורסם (ב', 11.1.04), כי קבוצות אינטרסים וקבוצות אחרות כבר החלו במאבק לשמירה על חייהם של העובדים מפני "דליפה" של העבודה לחייהם הפרטיים. הם מקווים לקדם את הנושא במהלך הבחירות השנה בארה"ב.

"בכל מדינה מתועשת אחרת בעולם המתורבת מבינים את הנושאים הללו ועושים צעדים משמעותיים להבטיח, כי לאנשים יהיה זמן לחיים שלהם", כך אומר ג'ון דה-גרף, מתאם של ארגון המכונה "קח בחזרה את הזמן שלך", אשר מטרתו לעזור וליצור איזון טוב יותר בין עבודה לחיים.

עוד אומר גרף, כי שעות מרובות של עבודה יכולות להוביל גם לבעיות בריאותיות ולבעיות במערכות יחסים.

למעלה ממחצית מ-500 אנשים אשר רואיינו על-ידי חברת סקרים בוושינגטון אמרו, כי יעדיפו לעבוד 4 ימים בשבוע עבור תשלום של 4 ימים בשבוע, כך מפרסמת קבוצת אינטרנים בשם "החלום האמריקני החדש", אשר הזמינה את הסקר. בסיס החברה בטקומה (עיר שנבחרה ל"לחוצה" ביותר; ראו קישור משמאל).

שלושה מתוך חמישה משיבים אמרו כי הם חשו בלחץ לעבוד "כל כך הרבה", וכארבעה מתוך חמישה אמרו כי הם היו רוצים לבלות זמן נוסף עם משפחתם.

אתר אוהיו.קום שואל: האם אפשרי הדבר, לעשות את העבודה בצורה יעילה, ועדיין להיות מסוגלים לדאוג גם לצרכים האישיים ולחיים הפרטיים? מומחים רבים כבר העלו רעיונות כיצד מקום העבודה יכול להשתנות על-מנת להקל על העובדים ומשפחותיהם ועל האפשרות לבצע מטלות אישיות. אך השינויים עצמם נעשים בצורה איטית, כך באתר, ובאופן יחסי - יש עוד הרבה "עבודה"... יש לציין, כי גם הגישה עצמה צריכה להשתנות ולא רק דרך העבודה, וכאן, אולי - הבעיה המרכזית, אולי במיוחד בארץ, בה שעות העבודה נחשבות "מטורפות", והחשש, שבעבר היה מוכר רק מסיפורים על אמריקה... מפיטורים - הפך להיות ממשי.

ובחזרה לארה"ב - שם מגדירים "עבודה טובה" באמצעות הגדרת "העובד האידאלי", אשר עובד במשרה מלאה, במלוא המרץ, במשך 40 שנה, כך לדבריו של ג'ון ס. וויליאמס, מנהל תוכנית הג'נדר, עבודה ומשפחה בבית הספר למשפטים שבאוניברסיטת וושינגטון. התאור הזה, מוסיף וויליאמס, מתאים למישהו שאין לו ילדים, או "למישהו עם אישה שאוספת אחריו את החלקים".

יש לציין, כי פחות מאחת מתוך חמש משפחות בארה"ב כוללות זוג נשוי אשר רק אחד מבני הזוג עובד/ת.

מעסיקים רבים נוקטים בצעדים לטובת האיזון בין העבודה לחיי המשפחה. על-פי סקר שנעשה על-ידי מכון "משפחות ועבודה" בארה"ב נמצא כי אחוז העובדים אשר אמרו כי יש להם שליטה מלאה או שליטה רבה על שעות העבודה שלהם עלה מ-30% ב-2992 ל-36% ב-2002.

אלה אשר תומכים בגמישות של שעות עבודה חוזים עולם משותף שבו עובדים במשרה מלאה יהיו בעלי שליטה מלאה בלוח הזמנים שלהם ויוכלו לבחור לעבוד במשרה חלקית ללא "עונש" - וכך הם מציעים:

- גמישות בלוח הזמנים במשרה מלאה. מספר חברות כבר מאפשרות לעובדים גמישות מסוימת בשעה שבה הם מתחילים לעבוד. גמישות רבה יותר נחוצה בהפסקות בשעות אחר-הצהרים המאוחרות ובשעות הערב, על-מנת לאפשר לעובדי לבלות עם משפחתם ולסיים את עבודתם בלילה.

- יותר משרות חלקיות (וגם יותר טובות...). משרות של שני שליש ותשלום הכולל הטבות זהות לאלה במשרה מלאה, ויכולת קידום מהירה.

- חופשה ארוכה יותר.

- התייחסות לא רק לימי מחלה, אלא גם לימים בהם הילדים נזקקו לרופא, עזרה להורים קשישים, ועוד.