תביעה נגד בית ההשקעות פסגות

( 09-06-16) בית ההשקעות פסגות נתבע לשלם 475,000 שקלים ללקוחתה מריה לואיזה אלטמן תושבת חיפה אשר תיק ההשקעות שלה היא ניהלה במשך מספר שנים. לדברי התובעת סך הכספים בתיק ההשקעות הסתכם בכל עת בסכום של למעלה ממיליון שקלים, ולתדהמתה התברר לה כי התיק נשאר מיותם וללא ביצוע כל פעולה של קניה ו\או מכירה יזומה שהיא משך תקופה ארוכה מאוד של למעלה מ-15 חודשים, עובדה חריגה לא רק נוכח התקופה הארוכה, אלא לנוכח תדירות הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעת בחשבונה עד לאותו המועד, מעת פתיחתו של החשבון בו נוהל תיק ההשקעות.

התובעת מציינת כי במהלכה של כל אותה תקופה המשיכה הנתבעת לגבות ממנה דמי ניהול עבור ניהול שכאמור לא בוצע כלל, וכי בעקבות פנייתה בעניין השיבה לה הנתבעת את דמי הניהול עבור התקופה בה לא נוהל חשבונה בסכום של 8860 שקלים, ואולם לא נענתה לדרישתה לפיצויים בגין נזקיה כפועל יוצא מאי ניהול תיק ההשקעות בפועל על ידה, ורשלנותה הבוטה.

בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה באמצעות עו"ד מיכאל עצמון נאמר כי הרכבו של תיק ההשקעות היה קשיח וכי לפחות 80% ממנו אמור היה להיות מורכב מאגרות חוב, וכי התובעת מחזיקה בחוות דעת חשבונאית ממנה עולה כי במהלך התקופה הנדונה - סוף חודש פברואר 2011 ועד לסוף חודש מאי 2012 - אחוז התשואה על אג"ח ממשלתי כללי הסתכם בסך של 8.02%, ומאחר והמדובר בחשבון אשר בראשית שנת 2011 הסתכם בסך של 1.13 מיליון שקלים, הרי שהפסד הרווח הנומינאלי המינימאלי ביותר מאי ביצוע פעולה כלשהי בכל התקופה הרלוונטית מוערך על ידי התובעת בסך של 97,000 שקלים.

לדברי התובעת במקרה הראוי בו היה התיק מתנהל בצורה מקצועית ומיטבית כראוי וכמצופה מבית השקעות מוביל בתחום כפי שהנתבעת מצהירה על עצמה, הרי שבתקופה האמורה היה תיק שכזה בפילוג נכסים דומה עשוי להגיע עד כדי תשואה של 39.35%, ובמקרה שכזה היה הרווח המגיע לתובעת מסתכם בסך של 475,000 שקלים, וזאת בהתבסס על תחשיב רואה החשבון שבידיה ממשרד לבנטל את אורן ושות' מחיפה.

לדברי התובעת הנתבעת דחתה כל נכונות להתפשר וסירבה להציע לה סכום כלשהו, והיא טענה כי מבדיקה שבצעה במערכות החברה עולה כי במהלך חודש מרץ 2011 בעקבות פנייתו של גבריאל אלטמן למנהל קשרי הלקוחות ובקשתו לסגור את החשבון, נסגר חשבון תיק ההשקעות, זאת לדברי התובעת מבלי שפסגות מספקת כל הוכחה לטענתה זו. בנוסף הביעה פסגות את תמיהתה הכיצד היא מבקשת לקבל פיצוי על תשואות היפותטיות. לדברי התובעת הנתבעת אף סבורה כי טוב עשתה כאשר לא ביצעה כלל פעולות בתיק ההשקעות שלה, כי אחרת היא עוד הייתה מפסידה את כל כספה.

בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסך השווה לתשואה הראויה אשר הייתה מתקבלת במקרה בו היה התיק מתנהל בצורה מקצועית, מיטבית, כראוי וכמצופה מחברה מובילה בתחום ניהול תיקי השקעות כפי שהנתבעת מצהירה על עצמה, ובמקרה שכזה לדברי התובעת היה הרווח המגיע לה מסתכם בסך של 475,000 שקלים, בהתבסס על תחשיב רואה החשבון שבידיה.