הארץ נגד משרד האוצר

( 31-05-16) עיתון הארץ הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה על פי חוק חופש המידע כנגד משרד האוצר לחשוף בפניו את הנתונים המלאים ביחס לסיכום התקציבי ביחס לתקציב הביטחון לשנים 2016-2020 שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון. בעתירה נאמר כי מדובר בהסכם מבני שנחתם ביום 24.11.15 או בסמוך לכך במסגרתו נקבע תקציב הביטחון ל-5 השנים עד לשנת 2020, וכי המדובר בהחלטה תקציבית בסדר גודל עצום בסכום של כ-300 מיליארד שקלים כפי שעולה מתשובת משרד האוצר לפניית "הארץ".

לטענת "הארץ" המידע האמור נחוץ לעיתון הכלכלי "דה מרקר" היוצא לאור על ידו על מנת לפרסם כתבות אודות הסיכום התקציבי שנחתם בין משרדי האוצר והביטחון ולהביא את מירב הפרטים בנושא לידיעת הציבור בכפוף למנגנונים הקבועים בחוק. לדברי הארץ מידע הנמצא בידי רשות ציבורית כהגדרתה בחוק הוא מידע בעל עניין ציבורי הצריך להיות גלוי בפני הציבור, קל וחומר נכון הדבר עת המדובר בסיכום תקציבי בסדר גודל עצום שעניינו כספי ציבור בשיעור של מאות מיליארדי שקלים.

לדברי הארץ לציבור יש את הזכות לקבל מידע נרחב ככל הניתן ביחס לתקצוב העתק לו זוכה משרד הביטחון, וכי פרסום המידע המבוקש העוסק בתקציב הרשות המבצעית, נאמר בעתירה הוא בגדר תפקידו של הארץ במדינה דמוקרטית, וכי הארץ רואה לעצמו כשליחות לממש את תפקידו כזרועו הארוכה של הציבור לעניין זכותו לדעת, וכי לא יכול להיות ספק באשר לאינטרס שיש לעיתון הארץ ולציבור שבשירותו הוא פועל, בפרסום המידע המבוקש.

עוד נאמר בעתירה שהוגשה באמצעות עוה"ד מיבי מוזר וירון שלומי כי לציבור יש אינטרס לגיטימי לפקח ולבקר באמצעות מימוש זכותו לדעת וחופש הביטוי, על משרדי הממשלה וכן הזכות לדעת מה נעשה בכספים שהוא המקור והבעלים שלהם כאחד? לטענת הארץ הסירוב במסירת הסיכום התקציבי שנחתם בין משרדי האוצר והביטחון ביחס לסיכום בסכום  של מאות מיליארדי שקלים למשך 5 שנים, חוטא לתכלית החוק ולשקיפות הנדרשת ממשרדים ממשלתיים ואף עומד בסתירה להוראות החוק והפסיקה.

בעתירה נטען כי מתשובת הממונה על ביצוע חוק חופש המידע במשרד האוצר לא עולה כל טעם המצדיק את הימנעותה מגילוי המידע המבוקש, וטענתה הסתמית והלאקונית היא כי לרשות הזכות שלא למסור מידע אשר יש בגילויו כדי "לשבש את התפקוד התקין של הרשת הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה" או "מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב".

לטענת הארץ לא ניתן כל נימוק מדוע גילוי המידע ישבש כביכול את פעילות הרשות, ואף לא ברור כיצד ניתן להגדיר הסכם שכבר נחתם וסוכם כמדיניות הנמצאת "בשלבי עיצוב".

 הארץ מציין כי עוד נטען בתשובתה של הממונה כי הרשות אינה רשאית לגלות מידע "אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם", וזאת לטענת הארץ מבלי לבסס איזו מהטענות הללו, ומבלי לתת להן כל אסמכתא, וכי הממונה לא נימקה כיצד עלול גילוי המידע המבוקש או מדוע יש בגילויו, חשש כביכול לפגיעה הנטענת? ולפיכך המדובר בטענות בעלמא.

לטענת הארץ ציטוט לאקוני וכוללני של סעיפי חוק אינו יכול להוות נימוק כנדרש על פי החוק והפסיקה, ולמעשה כלל לא ברור מתשובת הממונה מדוע היא נמנעת ממסירת המידע המבוקש.