ראש מערך הגיור: "שינינו את נהלי הטבילה"

הוועדה לקידום מעמד האישה, דנה (יום ג', 7.6.16) בהיבטים המגדריים של הליך הגיור. הדיון ביקש להתמודד עם הקשיים והאתגרים השונים עמן מתמודדות נשים במפגשן עם מערך הגיור הממלכתי.

יושב-ראש הישיבה, ח"כ עליזה לביא, אמרה בפתח הדברים: "כולנו יודעים שהיהדות עוברת ונקבעת על-פי האם, ולכן כאשר אישה מבקשת להתגייר היא עושה זאת גם עבור ילדיה והדורות הבאים. משנה לשנה הולך וגדל אחוז המתגיירות מכלל המתגיירים, כאשר כיום הוא כבר עומד על קרוב ל-80%".

"המתגיירות הן לרוב נשים מוחלשות, ורובן לא מכירות את המורכבות הביורוקרטית ואת השפה. עמדות המפתח במערך הגיור מאוישים ומנוהלים ברובם בידי גברים, כך שהרגישות וההבנה כלפי עולמן וצרכיהן של נשים היא מראש מוגבלת. במיוחד בימים אלה לפני חג השבועות, מוטב שנשוב ונתבונן במגילה על תהליך הגיור של רות המואביה, מודל שאומץ לאורך הדורות. למרבה הצער מאז קום המדינה איבד הממסד הדתי בהדרגה את האומץ ההלכתי, והנכונות לתת מענה ראוי התואם את ערכי היהדות ורוח השעה".

מסרט קסביאן: "עליתי לישראל בעקבות האהבה לפני 8 שנים, ואחד הדברים הכי משמעותיים שהחלטתי עליהם היה לקבל עלי דת חדשה, אבל בסוף התהליך היה מאוד משפיל ופרשתי. אני כבר חיה עם יהודים, צמה והולכת לבית הכנסת, אז לא הרגשתי צורך בחותמת. השאלות היו טראומטיות - אני ממעמד טוב באתיופיה ואומרים לי שאנשים באים מאתיופיה בשביל רווחה כלכלית, או מעירים על פער הגילאים ביני לבין בעלי. כולם מסביבי עודד אותי לשקר רק כדי לעבור את זה אבל לא רציתי כי אני מעריכה את הדת. כשהגעתי ל'גיור כהלכה' כיבדו אותי והקשיבו למה שהיה לי להגיד על הדת - ואכן סיימתי את התהליך".

הרב ד"ר שאול פרבר, מנהל מכון עתים: "יש כיום 3 קבוצות שנפגעות מהאופן בו הרבנות מסתכלת עליהם: עולים, מתגיירים ונשים. היחס לציבור הנשים הוא הפגיעה אולי הכי חמורה ובמסדרונות של שירותי הדת אין הבנה למה שהן עוברות. אין מספיק נשים במערכת שמלוות את המתגיירות".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני חושב שהבעיה היא יותר רחבה, והיא נוכחות נשים בקביעת ההלכה במדינת ישראל בכלל. הנשים לא נספרות, החל מהגוף הבוחר לרבנות הראשית, דרך משגיחי הכשרות, וגם כמובן היחס לנשים בהליך הגיור וטבילת נשים בנוכחות גברים, שהיא בלתי מוסרית, לדעתי".

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "לא משנה דעתי על איך הדברים צריכים להתנהל, תמיד קשה לשמוע מישהי שרוצה להיות חלק מהעם היהודי, ואיכשהו זה לא הולך. יחד עם זה, אני כן חושבת שהליך גיור עם הכרה יש לו חשיבות דרמטית, תוך שאני מאמינה שביהדות יש יכולת גדולה ומשמעותית לפתיחות ומאור פנים במסגרת ההלכה".

ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם רוצים חברה חזקה, צריכים לשים לב לגידול במספר הלא היהודים וצריך פה אסטרטגיה לאומית. ראשית צריך לשנות את המדיניות ההלכתית, ומעבר לכך אפשר לדעת למי אנו רוצים לפנות כדי לגייר אותם. כמו-כן, הנשירה היום בתהליך הגיור היא נוראית, מעל 50%, כלומר גם מי שרוצה לא מסיים, וזה פספוס אדיר של המערכת. תחשבו מה זה להפסיק חיים באמצע וללמוד 380 שעות. אפשר בהחלט לקצר את משך הזמן הזה וזה דרמטי".

הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור: " אנו מאפשרים היום למשל לימודים לגיור מרחוק, ועשינו פיילוט של כיתה שלמה דרך האינטרנט. יש בהחלט אפשרות כבר היום לבקש קיצור לימודים אם רואים שאדם מוכן".

ח"כ לביא בירכה על החידושים אך תהתה מדוע כל זה לא מונגש לידיעת הציבור. הרב פרץ אמר כי כל פרסום שלהם חייב לעבור אישור ע"י משרד רה"מ, והדבר מקשה עליהם מאוד. לביא שאלה את הרב פרץ מי האחראי עליהם במשרד ראש הממשלה כדי לקדם איתו את נושא ההנגשה והרב פרץ השיב: "אנחנו כבר לא יודעים. עברנו כבר תשעה משרדים במהלך השנים וכל פעם שאנו מתחילים תהליך, אנחנו עוברים משרד".

הרב יהודה גלעד: '"גיור כהלכה' לא מוותרים על מצוות, והוא נעשה כולו ע"י רבנים אורתודוקסיים המוכרים ע"י המדינה, אבל יש הבנה שזה תהליך הדרגתי שלא בא בבת אחת. במצב של האתגר הלאומי כיום, חייבים לעשות הכל כדי לפתוח את שערי הגיור ככל שניתן, במסגרת ההלכה, אך זה לא קורה בשל מגבלות פוליטיות".

הרב חיים אמסלם: "הוזכרו כאן 380 שעות, ופעם זה כבר היה מעל 500, אבל כל הסיפור בגיור הוא הכנות והרצון האמיתי להצטרף לעם היהודי ולדת היהודית ואת זה קובעים הדיינים לפי האדם שעומד מולם. הרבנות הראשית נשלטת ע"י רוח חרדית שמחפשת להחמיר, ובמקום לפתוח את הדלת לזרע ישראל, מחפשים לתקוע את האדם בביורוקרטיה כדי שיימאס לו וייפול בדרך. במסגרת הפוליטית הקיימת אין פתרון, ולכן יש לתמוך, לעודד ולתקצב את אותם בתי דין פרטיים, שאני לא קורא להם אלטרנטיביים. אנו בסך-הכל מבקשים את שהיה בעבר, לפני שהרוח הקיצונית השתלטה על המערכת".

ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "בעבר עבדתי כדי להעלות את שאלת הגיור, אבל היא לא על פני המים, והיא פצצה דמוגרפית מתקתקת. יש מעל 300 אלף איש בתוכנו שמבחינת מודעותם הם יהודים אבל לא מכירים בהם. נשים הן כמובן נקודת מפתח, כדי להבטיח את הדורות הבאים".

יקטרינה קופצ'יק, עמותת דור 1.5: "בני הקהילות שהכי מושפעות מהליך הגיור לא נמצאים כלל במוקדי קבלת ההחלטות על ההליך. פעמים רבות הדיון הוא רק בין החרדים לציונות הדתית. חייב להיות שיתוף ארגונים אזרחיים בדיון, והדיון צריך להיות דמוקרטי-חברתי ולא דתי".

היוצרת נורית יעקבס ינון אמרה: "אי-אפשר לסתום את הדיון במאירי פנים. מאור פנים זו נקודת התחלה לא נקודת סיום", ולאחר מכן החלה להקרין את סרטה הקצר על חווית הטבילה. הרב פרץ בישר לוועד התוך כדי הסרט כי "ישנו מכתב מהרב הראשי הקודם וגם הנוכחי לכל הדיינים כי כבר לא עומדים מעל בור הטבילה, אלא מסתכלים מהדלת רק כדי לוודא את הטבילה המלאה".
ד"ר רחל לבמור הציעה לרב פרץ כי תמונה אישה לנציבת פניות הציבור במערך הגיור, אשר ינתנו לה סמכויות אמת לפתור בעיות, והרב פרץ אמר כי הוא מקבל את הרעיון בשמחה.

היו"ר סיכמה את הדיון ואמרה: "זו שערורייה כי היום גיורות יכולות לטבול רק ב-4 מקוואות ברחבי הארץ, ושלושה מהם במצב ירוד. העובדה שהמקוואות לגיורות פועלים במהלך היום הופכת אותם ללא כלכליים, ולכן מקוואות נוספות לא ניגשים למכרזים אלה. אני מתביישת שהגענו למצב הזה. השר לשירותי דת חייב לשפץ את המקוואות הקיימים ולברר מדוע אין נוספים. כמו-כן, הוועדה תקיים, יחד עם הרב פרץ, סיור בבית הדין ובמקוואות כדי להתרשם ממצב הדברים בפועל. אני קוראת למשרד רה"מ לאמץ את מערך הגיור הממלכתי ולבחון אפשרות ששר במשרד רה"מ ייקח עליו אחריות בתיקון המערכת ובהשבת אמון הציבור בה".

עוד הוסיפה לביא כי "הוועדה קוראת לשר הביטחון, שנבחר ממפלגה שציבור הבוחרים שלה בהחלט רלוונטי לנושא, להגדיל את תקצוב הגיור בצבא וליצור מערך מתפקד ראוי".

"מגיירים רק ילדים שלומדים בבית ספר דתי"