אבי גבאי: המערכת בנויה עקום

השר לשעבר אבי גבאי חושף טפח נוסף מהסיבות שהביאו לפרישתו - חוסר היכולת שלו כשר להביא דברים לידי ביצוע בשל המבנה האופן בו מתפקדת המערכת השלטונית.

בכינוס (יום ה', 2.6.16) בנושא מעמדן המשפטי של החלטות ממשלה ביוזמת המרכז להעצמת האזרח במכללה למנהל, אמר גבאי כי "מי שלא מקבל החלטות אחר כך מתלונן על אלה שעושים את העבודה שלהם - יותר טוב, פחות טוב - אבל עושים את העבודה שלהם. אתה כבר לא יכול לעשות כלום מרוב משרדי מטה והסמכות שלך מצומצמת לעמוד על רגל אחת עם יד אחת באוויר. כל דבר ניהול שלמדתי קורה הפוך במערכת הזאת. פס הייצור מתחיל בחקיקה, ממשלה, מערכת משפטית וכן הלאה, אבל זה לא מתנהל כמו פס ייצור - כל אחד מתנהל לבד, המערכת פשוט לא מסונכרנת אחד עם השני".

בהמשך אמר גבאי כי בכוונתו לחזור למעגל ההשפעה, אך לא פירט כיצד: "יצאתי מהמערכת ואני מתכוון לחזור מסיבה אחת מרכזית - כי ראיתי כמה צריך לתקן ואני לא חושב שאנחנו נמצאים בתהליך של תיקון. הציניות הפוליטית תביא את המדינה בסופו של יום למקום שבו היא לא יכולה לקבל החלטות.

"כל הדיון כאן הוא על הקומה השלישית, בלי להתייחס לקומה הראשונה והשנייה. פה לוקחים שר מוצלח כמו משה יעלון ומזיזים אותו הצידה. לא מינית את האדם הכי טוב מלכתחילה וגם בתרבות הארגונית זה לא משהו שהיינו רוצים לראות. המערכת בנויה עקום בבסיס שלה, ולכן שאלת החלטות הממשלה מבוססת על מערכת שלא יכולה לתפקד. מיקי איתן אמר לי פעם שהדיון הזה סביב החלטות ממשלה הוא למי שלא מבין שחלק מההחלטות לא נועדו להיות ממומשות. ראש הממשלה מבטיח לשר תעביר את ההחלטה, התקשורת תצלם אותך קצת למרות שאין בכלל תקציב והיתכנות משפטית, ואח"כ תומר לוטן ירדוף אחריך למה אתה לא מיישם את זה.

"אני לא מסכים ששר לא יכול לבצע ולא מקבל את זה. יש אילוצים גם למנכ"ל במגזר הפרטי שיש לו בעלים. יש המון מגבלות, יותר מדי מגבלות, עדיין שר שרוצה לעשות והוא ענייני יכול לעשות. הפקידים עשו מה שהחלטנו - התווכחנו, דיברנו, כל אחד אמר את שלו וניסה לשכנע והם ביצעו חד-משמעית. אחד הסמנכ"לים אמר לי: אתה היחידי שלא ביקש ממני משהו פוליטי. העניין מתחיל במנהיגות ומנהיגות זה שהצד השני יודע שאתה עושה את זה למען המטרה. הבעיה לא ב-21 השרים למרות שזה המון, הבעיה היא שאין שר אחד שיש לו את כל השיקולים, אלא כל אחד רואה רק את החלק שלו", דברי גבאי.

"החלטות דקלרטיביות ופופוליסטיות"

צילום: ביניש. הממשלה היא לא בעל בית אבסולוטי [עידן גרוס]

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת העמותה למשפט ציבורי, דורית ביניש, אמרה כי "אחרי עשרות שנים של שלטון כמדינה, עדיין לא הפנמנו תפישה מוסדית ראויה של חלוקה בין הרשויות, של תפקיד הרשויות והיכולת של הרשויות לבטא מדיניות ולשמור על המסגרות החוקיות. באופן טבעי יש מתח בין הרשות למבקרים שלה, עד גבול מסוים. השאלה אם לא עברנו את הגבול למצבים לא ראויים.

"מבלי לעשות מחקר בדוק, הרבה מאוד מהחלטות הממשלה אינן מבוצעת והן דקלרציה, לעיתים פופוליסטית, מה קורה אחרי זה? יש לגיטימיות לביקורת שיפוטית על חקיקה, ועל אחת כמה וכמה ביקורת מנהלית. גבולות החוק חלים גם על המדיניות שהממשלה רוצה להחיל. ואם שרת המשפטים אומרת שלביהמ"ש אין ארנק והוא מכניס את ידו לתקציב הממשלה זו אחת מהביקורת הקשות ששמעתי על המערכת המשפטית. אנשי הרשות המבצעת לא הפנימו עד היום מה חלוקת התפקידים בין הרשויות. הממשלה היא לא בעל בית אבסולוטי, והשירות הציבורית ובית המשפט הם אלה ששומרים על עמוד השדרה של עבודת הממשלה. המשילות היא לא קפריזה, היא חלק מהמבנה. אין לנו תמונה כזו ששר או ממשלה עושים ככל העולה על רוחם כי יש להם זכות למשול. ממשלה צריכה לקבל את החלטותיה ולבצע, אבל מסלול הביקורת הוא לגיטימי וחיוני", דברי ביניש.