גרמניה הכירה ברצח העם הארמני

הפרלמנט הגרמני אישר (יום ה', 2.6.15) את ההחלטה להכיר רשמית בשואת העם הארמני בידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בטורקיה הגיבו בזעם להחלטה הגרמנית, והודיעו כי יחזירו את השגריר בברלין להתייעצות. שר החוץ הטורקי מוולוט קבוסוגלו טען כי "גרמניה מנסה לכפר על עברה האפל".

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן התריע ביום שליש האחרון כי התריע בפני קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל בשיחת טלפון, מפני ההשלכות שיכולות להיות אם תעבור ההחלטה בפרלמנט.

עבור טורקיה אין כמעט נושא רגיש יותר מאשר טענות ההיסטוריונים כי בוצע רצח של למעלה ממיליון ארמנים ומיעוטים נוצרים אחרים בידי הטורקים בשנים 1915-1916. ממשלת טורקיה דחתה מכל וכל את ההגדרה של רצח עם בטענה כי אלפי אנשים, בהם טורקים רבים מתו במלחמת האזרחים שהרסה את האימפריה העותומנית.

עבור גרמניה ההחלטה מגיעה בתקופה רגישה עבור מרקל, שכן היא מסתמכת על טורקיה לבלום את זרם המהגרים מהמזרח התיכון לאירופה.

"אם גרמניה מוכנה להיות מרומה 0 אז הקשרים הבילטלרליים, הפוליטיים והצבאיים - שנינו מדינת נאטו - יינזקו", אמר ארדואן לכתבים טורקים לפני שיצא לביקור רשמי באפריקה.

כאשר צרפת אישרה חקיקה להכיר ברצח העם ב-2011, טורקיה החזירה באופ זמני את שגרירה ועצרה שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. צעדים דומים שינקטו כעת על-ידי אנקרה יהיו יותר מסובכים, ואף מזיקים יותר, שכן גרמניה וטורקיה מעורבים בהימים אלה במבצע של נאטו להפסיק את סירות המהגרים אשר מנסות לחצות את הים האגאי מטורקיה ליוון.

יושב-ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה כי ישראל צריכה לאמץ גם היא את ההחלטה של הפרלמנט הגרמני ולהכיר ברצח העם הארמני. "דיון שיזמתי בעניין יתקיים בכנסת בחודש הבא וזו חובה מוסרית של כנסת ישראל להכיר בג'נוסייד הארמני. לא יכול להיות שהכרה ברצח-עם תהיה כלי משחק במדיניות החוץ של ישראל, ובכל פעם התירוץ שבגללו ישראל לא מכירה ברצח העם הארמני משתנה, פעם בגלל טורקיה ופעם בגלל אזרבייג'ן. אי-הכרה ברצח העם הארמני הופך את ישראל לשותפה בהכחשת הג'נוסייד. הגרמנים לא נבהלו מארדואן וגם אנחנו לא צריכים. עם כל הרצון לפתח את יחסי החוץ עם טורקיה, אסור שאימת ארדואן תיפול על-כנסת ישראל וההחלטות שלה לגבי ההכרה בג'נוסייד הארמני. אחרי הפרלמנט הגרמני הגיע הזמן שגם כנסת ישראל תצטרף לרשימה הארוכה של פרלמנטים שהכירו".