תביעה על הטעיה בעסקת מכר דירה

( 31-05-16) איריס ורונן זרצקי רוכשי דירה תובעים מהמוכרים בני הזוג חנה ויעקב פלוטקין מירושלים להשיב להם את כספם, בטענה כי בדיעבד התברר להם כי לדירה אין היתר בנייה כדין, וכי הדירה נוצרה לאחר פיצול שבוצע בבניין ומבלי שניתן לפיצול היתר בניה כדין על כל המשתמע והנובע מכך. לטענת בני הזוג זרצקי המדובר בפגם היורד לשורשו של הסכם המזכה אותם בביטול הסכם המכר מחמת הטעיה וכנגזרת מכך בהשבה של התשלומים ששולמו ואף בתשלום הפיצוי המוסכם.

בתביעה בסך 933,000 שקלים שהוגשה לבית משפט השלום בירושלים נאמר כי התובעים כבר שילמו על חשבון רכישת הדירה סך של 750,000 שקלים המהווה מחצית מהתמורה הכוללת וכן מס רכישה בסך 120,000 שקלים. לטענת התובעים הם לא היו מתקשרים בעסקה שכזו לו פגם מהותי שכזה היה ידוע להם טרם ביצוע העסקה.

בתביעה נאמר כי כפועל יוצא מהיעדר היתר בניה לפיצול עצר הבנק את הליך המשכנתא בו החלו התובעים לצורך מימון יתרת התמורה.
לדברי התובעים הם רכשו את הדירה על בסיס הצהרות המוכרים שמצאו את ביטויים בהסכם המכר כי אין כל מניעה על פי דין בביצוע העסקה והצגת מצג כי הדירה משמשת למגורים כדין, מה שהתברר לתדהמתם הרבה כמצג שווא.

בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד רחל ברלין נאמר כי הדירה מוגדרת בנסח הרישום כתת חלקה נפרדת בבית הרשום כבית משותף, ואולם בפועל הדירה היא תוצר של פיצול תוספת בניה של דופלקס בן שתי קומות וחלוקתו למספר יחידות, בניגוד להיתר הבנייה הקיים וללא קבלת היתר בנייה מתאים כדין.

לדברי התובעים הדופלקס שנבנה פוצל לשלוש יחידות נפרדות במקום יחידה אחת מבלי שניתן היתר בניה לפיצול, וכי ההיתר ניתן לדירת דופלקס אחת בלבד בשטח של כ-85 מ"ר ועליית גג בתוך תחום תוספת הדופלקס.

כפועל יוצא מכך נאמר בתביעה, הדירה שנרכשה על ידי התובעים אינה מהווה דירת מגורים נפרדת כהגדרתה בחוק, שכן הדירה נבנתה ללא היתר כדין ובשל כך למשל לא ניתן אף לקבל משכנתא לצורך מימון רכישתה. לדברי התובעים לא עלה בדעתם כי יתגלה שלדירה אין היתר בניה כדין וכי הדירה אותה רכשו במיטב כספם אינה בגדר דירת מגורים, למעשה הם רכשו דירה שאין לה כל היתר בנייה.

לדברי התובעים שתיקתם של הנתבעים וחוסר שיתוף הפעולה שלהם מאשש את החשד הממשי שלהם כי מדובר בהטעיה ולא בטעות כפי שאולי סברו מלכתחילה ועל סמך הצהרות ומצגי הנתבעים טרם החתימה על ההסכם, וכי הנתבעים אכן ידעו על הפגם המהותי ועל היעדר היתר בנייה לפיצול הדירות.
אשר על כן מתבקש בית המשפט להצהיר על בטלות ההסכם, השבת הכספים ששולמו על חשבון הדירה, תשלום הפיצוי המוסכם בסך 150,000 שקלים ופיצוי על עוגמת הנפש.