"החרדים והערבים הם לא הבעיה"

"החרדים והערבים הם לא הבעיה של המשק הישראלי - הם הפתרון. התמקדות של הממשלה באוכלוסיות הללו, השקעה בחינוך ובהכשרות, יכול לייצר עבור המשק את מקפצת הצמיחה הבאה". דברים אלה השמיע (יום ד', 1.6.16) הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, שהתייחס לשילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה שיביא לדבריו לגידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. הוא דיבר בכינוס בתל אביב, שקיימה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשיה.

ביחס לסוגיית התקצוב הדיפרנציאלי, לוי אמר כי כ-450 בתי ספר - יסודיים וחטיבות ביניים יקבלו "ליווי צמוד החל בשנה הבאה במסגרת התקצוב הדיפרנציאלי" וכי "יועצים יסייעו למנהלי בתי הספר לבנות 'תוכנית אסטרטגית' לשיפור הישגים".

לוי דיבר גם על התיקונים שיש לעשות במנגנוני התקצוב ויישום החלטת ממשלה 922, כולל התקצוב הדיפרנציאלי בחינוך, הגדלת היצע שירותי התחבורה הציבורית ומענות היום במגזר הערבי והחלת צעדים נוספים לעידוד והשתלבות בשוק העבודה. לדבריו, ישנה גם כוונה "לעגן בהחלטות הממשלה יעדים כמותיים ברורים בתחום החינוך ובהם שיפור הישגיים ואיכות הבגרות וצמצום שיעור הנשירה".

בעניין החרדים, לוי התייחס לחסמים כלכליים ומקצועיים שיש צורך לטפל בהם ודיבר על "מערכת תמריצים המעודדת יציאה לעבודה כגון חיסכון לכל ילד, מס הכנסה שלילי, סבסוד מעונות יום ועוד". הוא הוסיף והתייחס לקידום צעדים שיאפשרו רכישת השכלת יסוד במסגרת החינוך הבלתי פורמלי בשיתוף ולא בכפייה, ולצורך בהעלאת מספר הזכאים לבגרויות בקרב החרדים והרחבת תחומי הלימוד השונים בקרב הנשים החרדיות. לוי: "לאחר סיום 12 שנות לימוד ממשיכות הבנות החרדיות ללמוד בסמינרים, כיום כ-80% מהבנות שממשיכות בסמינרים לומדות הוראה בלבד. חשוב להוריד את מינוני לימודי ההוראה בסמינרים ולאפשר לימודים מגוונים יותר".

ביחס לרשויות המקומיות אמר הממונה על התקציבים כי יש לחזק את ההון האנושי ברשויות המקומיות באמצעות צוערים לשלטון המקומי ותוכנית אבני ראשה.

גם מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה, עמית לנג, דיבר בכינוס ואמר בין היתר כי "אנו מפעילים כלים רבים ותמריצים עסקיים כגון תוכניות לסבסוד שכר לאוכלוסיות שאנו רוצים להכניס לעבודה. לאחרונה אף השקנו פורום מעסיקים כדי למדוד את האפקטיביות שלנו והוצאנו קול קורא לסבסוד שכר גבוה, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות יותר. הקול קורא מפיק לקחים מקול קורא הקודם, וכך אנחנו רוצים להמשיך לפעול ולהיות בקשר מתמיד עם המגזר העסקי".

בכינוס נחשפו לראשונה גם נתונים ראשוניים מתוך מדד הגיוון בעסקים שמפתחת הנציבות בימים אלו בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושייחשף במלואו בעוד מספר חודשים באירוע חגיגי בבית נשיא המדינה. המדד, אשר יעודכן מדי שנה, יציג את רמת הגיוון בייצוג ובשכר בענפי התעסוקה השונים בישראל עבור קבוצות שונות הסובלות מאפליה, בהן נשים, עובדים מבוגרים, ערבים, יוצאי אתיופיה וחרדים.

* שיעור הייצוג של ערבים גבוה במיוחד בענפי הבינוי (46.8%) והחקלאות (27.8%). כמו-כן, שיעור הייצוג שלהם בענף התחבורה (18.9%) דומה לשיעורם בכלל האוכלוסייה. מנגד, לערבים שיעור ייצוג נמוך במיוחד בענף מידע ותקשורת (3.3%), בענף שירותים פיננסיים (3.4%), בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (5.1%) ובענף הנדל"ן (5.7%).

* פערי השכר בין יהודים לערבים גבוהים במיוחד בענפים הבאים: חשמל ומים (58.2%), כרייה ותעשיה (49.1%), מידע ותקשורת (48.8%), בינוי (48.7%), נדל"ן (47.2%) ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (46.1%). מצב פערי השכר בענף הבינוי מעיד על הבידול התעסוקתי האנכי שקיים בו, שכן שיעור הייצוג של הערבים זהה לזה של היהודים, אך ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של היהודים בענף עומדת על 11,831 שקל לעומת 6,064 בלבד בקרב ערבים.

* לנשים ייצוג גבוה במיוחד בענפים הבאים: שירותים פיננסיים (63.6%), שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (49.3%), נדל"ן (48.4%), חקלאות (48.3%), מסחר (47.5%) ושירותי ניהול ותמיכה (45.1%). מתוך אלו, שלושה ענפים הם ברמת השתכרות גבוהה - ענף שירותים פיננסיים, ענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים וענף מידע ותקשורת.

* בד-בבד ענפים אלו הם גם בין שיאני פערי השכר המגדריים (48.2%, 39.1% ו-39.2%, בהתאמה). כלומר, נשים אומנם משתייכות בשיעורים גבוהים לענפים שבהם פוטנציאל ההשתכרות גבוה, אך אינן מצליחות להגיע לרמות השתכרות דומות לאלו של הגברים.

* ייצוג הערבים בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים נמוך מאוד, ועומד על 5.1% בלבד בכל הענף. כמו-כן, פערי השכר בין יהודים לערבים בענף גדלים לרוב עם העלייה בגיל, כשהקפיצה המשמעותית ביותר היא בין קבוצת הגילים 34-25 ו-44-35, שם שיעור הגידול בפערי השכר הלאומיים עומד על 148% אצל הגברים ו-93% אצל הנשים.

* בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים לערבים ייצוג גדול הרבה יותר בארגונים קטנים וקטנים מאוד, ברמה של פי שניים עד פי ארבעה מבארגונים בינוניים, גדולים וגדולים מאוד. מאחר שבארגונים בינוניים וגדולים פוטנציאל ההשתכרות לרוב גבוה יותר מאשר בארגונים קטנים וקטנים מאוד, הרי שיש להניח שחלק מהקושי של ערבים למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם בענף כרוך גם בקושי שלהם להתברג בארגונים גדולים יותר.

* נשים מהוות כמחצית (49.3%) מכלל העובדים בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים. עם העלייה בגיל יורד בהדרגה שיעורן של נשים, מרמה של 62.9% בקבוצת הגילים הצעירה ביותר ועד ל-43.6% בקבוצת הגילאים המבוגרת ביותר. בנוסף לייצוג שיורד עם הגיל, פערי השכר המגדריים בענף זה גדלים משמעותית עם הגיל. בין קבוצת הגילים 34-25 לקבוצת הגילים 44-35 מתרחשת הקפיצה המשמעותית ביותר ברמת השכר בענף - אצל גברים מ-11,684 ש"ח ל-22,978. כלומר, ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של גברים כמעט מכפילה את עצמה בין גילים 34-25 לגילים 44-35. אצל נשים, לעומת זאת, הקפיצה הרבה יותר מתונה - מ-8,018 ש"ח ל-11,585 ש"ח.

* שיעור הייצוג של ערבים בענף מידע ותקשורת נמוך אף יותר מבענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים, ומגיע ל-3.3% בלבד מכלל העובדים בענף. בדומה למצב בענף הקודם, שיעורם הולך ויורד עם העלייה בגיל, מרמה של 7.7% בקבוצת הגילים הצעירה ביותר (עד 24) לפחות מ-2% בגילים 64-35. עם זאת, דווקא בארגונים גדולים מאוד (500 עובדים ומעלה), שיעור העובדים הערבים הוא הגבוה ביותר מבין כל גדלי הארגונים, ומגיע ל-5%.

* פערי השכר בין יהודים לערבים בענף מידע ותקשורת הם הקטנים ביותר בארגונים קטנים מאוד, ששם שיעור הערבים זעום, אולם גם בארגונים גדולים מאוד, ששם ייצוגם הוא הגבוה ביותר.

* פערי השכר המגדריים בענף מידע ותקשורת גדלים עם הגיל, אך הגידול מדורג ומתון יותר מאשר בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים.

* בענף מידע ותקשורת, עם העלייה בגודל הארגון עולה בהדרגה שיעורן של נשים, מרמה של 36% בארגונים קטנים מאוד ל-45.4% בארגונים גדולים מאוד. פעמים רבות, נשים משולבות בארגונים אלו מאחר שהם מציעים יציבות תעסוקתית, אולם יתרון נוסף שיש להם הוא במגוון רחב יותר של אפשרויות פיתוח וקידום מקצועי, ולכן יש חשיבות לשילובן של נשים בשיעור גבוה יותר בארגונים אלו.

נציבת שוויון בעבודה, עו"ד מרים כבהא, התייחסה לדרך הארוכה שבה עדיין יש לצעוד ואמרה כי "שוק העבודה עדיין רואה בגיוון חיסרון ולא יתרון, יש פער גם בשכר ובייצוג של אוכלוסיות שונות. בעולם הגיוון הוא ממזמן חלק בלתי נפרד מהאחריות התאגידית".

צילום: עו"ד מרים כבהא [צילום: אבשלום ששוני]