הבנקים עתרו נגד מגבלת השכר

איגוד הבנקים עתר לבג"ץ (יום ד', 1.6.16) נגד החוק המגביל את שכרם של בכירי הבנקים, ובמיוחד נגד החלתו על הבכירים המכהנים כיום. החוק קובע, כי השכר המירבי יהיה 2.5 מיליון שקל בשנה ולא יותר מפי 35 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר.

האיגוד טוען, כי מדובר ב"מעשה חקיקה חריג וחסר תקדים... המשנה מן היסוד את עקרונות השוק החופשי ומערך האיזונים בין הפרט לבין המדינה... הפוגע פגיעה קשה בחופש העיסוק, בחופש להעסיק, בזכות הקניין, בחופש החוזים, בעקרונות השוויון ובזכויות סוציאליות וכלכליות של עובדים" שהצטברו במשך עשרות שנים.

על-פי העתירה, סעיף זה לחוק נוסף לו ברגע האחרון, תוך התעלמות מעבודת ההכנה הממושכת שנעשתה בידי המדינה עצמה, ובניגוד לדעותיהם של כל המומחים העוסקים בנושא. עוד נטען, כי החיפזון גרם לכך שהסעיף התקבל ללא דיון ובלא שהתאפשר לבנקים להביע את עמדתם לגביו. האיגוד אומר, כי למעשה הוא מבקש מבג"ץ להחיל על הסעיף את הפרשנות הראויה, לו התכוונה המדינה.

איגוד הבנקים אומר כי אין הוא מתעלם מפערי השכר במשק בכלל ובבנקים בפרט, ומזכיר שכבר נעשו שינויים בחקיקה המחייבים שורה של אישורים לשכר הבכירים. האיגוד מעיר, כי הבנקאי הראשון ברשימת 194 מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הבורסאיות בשנת 2015, ממוקם רק במקום ה-33 שלה. אולם נטען בעתירה, החקיקה הנוכחית סותרת עקרונות יסוד בשיטה המשפטית בישראל.

האיגוד מבקש לבטל את כבילת היחס של 1:35 בין השכר הגבוה ביותר לשכר הנמוך ביותר, בטענה שמדובר במגבלה חסרת תקדים בעולם על השכר שרשאי מעסיק להעניק לעובד. עוד הוא מתריע מפני פרשנות מרחיבה ושגויה של סעיף זה, העלולה לדבריו לפגוע בזכויות הפנסיה ובזכויות לפיצויי פיטורים, אם ייקבע שהללו כלולות בתוך מגבלת היחס. האיגוד גם מבקש מבג"ץ להבהיר, שבכל מקרה - החוק אינו חל על מי שכבר עובדים בבנקים.

העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ישראל לשם, אייל דותן, איסר בירגר, עידן לרון, ציפי וייס-סילבר וליאור רייכרט.