עובדים תובעים פיצויים על הטרדות מיניות

שתי תביעות של עובדים בגין הטרדות מיניות בעבודה הוגשו לבתי הדין האזוריים לעבודה בתל אביב ובחיפה. תביעה אחת על סך כ-300,000 שקלים הוגשה על ידי עובד בחברת ידידיה ה.ח אחזקות מבני ברק לממכר דברי מאכל והמפעילה את אולם האירועים והשמחות "בית הידידים" ברחוב צפניה בירושלים, וכנגד ידידיה הרציג מירושלים בעלי החברה ומי שהיה מנהלו הישיר של התובע.

 
לדברי התובע המעיד על עצמו כאדם דתי המשתייך לחטיבת הזרם החרדי הוא סבל ממעשי הטרדה חוזרים ונשנים מצדו של מנהלו ידידיה הרציג לאורך כל תקופת עבודתו בחברה תחת מרותו, וכי מהטרדותיו של הנתבע סבלו גם עובדים נוספים אשר עבדו תחת מרותו. לטענת התובע הנתבע ניצל את יחסי המרות ביניהם ואת תלותו הכלכלית בעבודתו, וכי בקשותיו ותחינותיו החוזרות ונשנות אל הנתבע כי יפסיק ממעשיו המטרידים והפולשניים לא הועילו, וגם פניותיו ותלונותיו לגורמים אחרים בחברה לא סייעו, אלא אף נהפוך הוא, הועבר לו מסר לפיו אם ימשיך בתלונותיו הדבר יביא לפיטוריו וכך אכן קרה והוא פוטר ככל הנראה מסיבה זו ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע.

התובע מציין כי הועסק בחברה משך כ-4 שנים בעבודות שיפוצים ותחזוקה וכי הנתבע הטריד אותו מינית החל מהערות מיניות בוטות ועד לנגיעות פיזיות וחמורות באברי גופו המוצנעים, וכי הנתבע אף ביקש ממנו לצפות עמו בסרטים פורנוגרפיים. התובע טוען כי בעקבות מעשיו של הנתבע הוא נפגע קשות בנפשו, נגרמו לו נזקים נפשיים, שמו הוכפש, עולמו חרב עליו, והוא אף מטופל אצל פסיכולוגית ונוטל כדורים.

לדברי התובע באמצעות עו"ד יעקב אברמוביץ הוא טרם אזר מספיק אומץ להגיש תלונה כנגד הנתבע על אף העובדה שבידיו ראיות המעידות על מעשיו והטרדותיו, בין היתר צילומי מצלמות האבטחה, וזאת בשל העובדה לפיה המדובר בקהילה אדוקה אשר השמועות בה עוברות כאש בשדה קוצים.

 
התביעה השנייה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה  על ידי אישה נשואה, בת 36, אם ל-3 ילדים, כנגד חברת טופולסקי ושות' מקיבוץ יגור לייבוא ושיווק מוצרים לעיצוב הבית, בה הועסקה בתפקיד של מנהלת מכירות של פרויקטים ומנהל מחלקת פרויקטים בחברה, וכנגד מנהלה הישיר יגאל בן אבו מקרית ים ששימש כאחראי עליה.

לטענת התובעת היא סבלה מהטרדות מיניות חריגות לאורך תקופה ממושכת והתנכלויות בעבודה. לדבריה מסכת ההטרדות החלה תחילה במה שהיא תרגמה כיחס חברי חם, אולם לאחר מכן החלו אמירות מיניות בוטות והתייחסות לגופה וללבושה. לטענתה מנהלה הישיר הפעיל עליה לחץ פיזי, דרש ממנה לעבוד בצמוד אליו במשך כל היום, וזמינות מלאה עבורו גם מחוץ לשעות העבודה, והחל יוצר שליטה רגשית בה, וכל עוד נענתה לחיזוריו המילוליים מעמדה בחברה פרח.

לטענתה ההידרדרות במצבה הבריאותי נבעה כתוצאה ישירה מן המתח הנפשי שנגרם לה מהטרדותיו והתנכלויותיו של הנתבע, וכן מהעדפת החברה את טובתו וגרסתו. לדבריה החברה לא נקטה בכל פעולה לצורך טיפול במקרי ההטרדה, לא ביררה את תלונותיה הקשות ואת העובדות, לא נקטה באמצעים כלשהם כדי למנוע את הישנות הטרדות המיניות, וכי מנהלה הישיר איים עליה כי אם לא תענה לדרישותיו יבולע לה והיא תפוטר.

לטענתה באמצעות עו"ד ארנית זוננברג, מנכ"ל החברה דרש ממנה שלא לפנות למשטרה בטענה כי יפעל לטיפול בתלונתה. לדבריה בעקבות אירועי ההטרדה נגרם לה נזק פיזי ונפשי קשה, היא סובלת מפוסט טראומה והליכי הדחקה בגינם היא מטופלת. בית הדין מתבקש לפסוק לתובעת פיצוי כולל של 300,000 שקלים, ובנוסף פיצוי בגין הפסדי השתכרות עתידיים בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם בית הדין.