עתירה נגד החשבת הכללית באוצר

( 15-05-16) חברת י.ב. שיא משאבים מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע כי כל עוד עומדת רשות המסים על גביית היטל בגין מבקשי המקלט אין החשבת הכללית באוצר רשאית להשמיט רכיב כספי משמעותי זה מן הטבלה המשמשת בסיס לכלל המכרזים הממשלתיים והעירוניים לשירותי ניקיון, ובעשותה כך הרי היא מקפחת שלא כדין אותה וחברות אחרות  דוגמתה המתמודדות במכרזים למתן שירותי ניקיון והמבססות הצעותיהם במכרזים בין השאר גם על עובדים מבקשי מקלט.

י.ב. שיא משאבים מבקשת מבית המשפט להורות לחשבת הכללית באוצר לכלול בטבלת מחיר המינימום לעובדים שהיא מכינה עבור מכרזי הממשלה והרשויות המקומיות המהווה חלק בלתי נפרד מהאומדן המשמש משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים אחרים, וכן רשויות מקומיות, במכרזים לשירותי ניקיון, את ההיטל אותו נדרשות לשלם החברות המתמודדות במכרזים למתן שירותי ניקיון על ידי רשות המסים בגין העסקת מבקשי מקלט.

לטענת י.ב. שיא משאבים לה ולחברות האחרות דוגמתה הנוהגות להתמודד במכרזים למתן שירותי ניקיון נגרם עוול כפועל יוצא מכך שהחשבת הכללית נמנעת מלכלול בטבלת מרכיבי שכר המינימום החייב להשתלם על פי חוק לעובדים, את ההיטל אשר הן נדרשות לשלם על ידי רשות המסים בגין העסקת כל מבקש מקלט.

בעתירה נאמר כי יסודו של העול האמור הוא בכך שמחד גיסא נדרשים המעבידים, לעניינו החברות המשתתפות במכרזים הממשלתיים והעירוניים למתן שירותי ניקיון, על ידי רשות המסים המהווה חלק ממשרד האוצר לשלם היטל בשיעור של 20% מהשכר בגין כל מבקש מקלט שהן מעסיקות, ומאידך גיסא החשבת הכללית שאף היא מהווה חלק מאותו משרד אוצר עצמו, בהכינה את טבלת שכר המינימום מסרבת לכלול היטל זה בין רכיבי השכר.

בעתירה נאמר כי לדיוק במרכיבי שכר המינימום בטבלה שמכינה החשבת הכללית חשיבות עצומה, שכן מחד גיסא מעביד המגיש הצעה למכרז ממנה עולה שעלות השכר לעובדיו נמוכה מהטבלה או לא כוללת על מרכיביה רווח מינימלי סביר למעביד-המציע במכרז- עלול להיפסל, בשל הגשת הצעה גירעונית ו\או בשל החשש שקבלת הצעתו תגרום לפגיעה בזכויות עובדיו שיקבלו חלילה שכר פחות מהנדרש בחוק. מאידך גיסא הגשת הצעה כספית גבוהה מדי בשל כך שאותו מעביד יוסיף למרכיבי הטבלה לפני הרווח שלו, את ההיטל בשיעור של 20%, לא תאפשר לו כמובן לזכות במכרזים כאלו שבהם התחרות היא רק או בעיקר על המחיר הנדרש ממפרסם המכרז, ושולי הרווח נמוכים ביותר.

לפיכך נאמר בעתירה כי חיוני שהטבלה תכלול במדויק כל מרכיב ומרכיב ממרכיבי השכר שיהיה על המעביד לשלם, שכן אם מרכיב שכר מסוים אינו נכלל בטבלה אותה מפרסמת החשבת הכללית באוצר, הרי שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא ייקחו אותו בחשבון ויבדקו הצעות במכרזיהן על בסיס ההנחה שמרכיב זה אינו קיים.
אשר על כן לדברי העותרת מעביד שאינו מעוניין להפסיד במכרז יוסיף את המרכיב החסר לתחשיב עלות שכר עובדיו ובהכרח יגיש הצעה גבוהה יותר, וסיכוייו לזכות במכרז אפסיים. מאידך גיסא אם יתמחר את הצעתו תוך התעלמות ממרכיב זה ויזכה במכרז, ימצא את עצמו נותן למשרד או לרשות המקומית הנוגעים בדבר שירות במחירי הפסדי, ומאליו מובן כי רכיב בשיעור של 20% אינו עניין של מה בכך וכי המדובר בהפסד של ממש.

לדברי העותרת באמצעות עו"ד רנאטו יאראק הנימוק של החשבת הכללית לכלול היטל זה בין מרכיבי השכר הינו כי ההיטל משולם בגין "עובדים זרים" היות וממילא נאסר מלהעסיק עובדים זרים במכרזי ממשלה ורשויות מקומיות למתן שירותי ניקיון, הרי שכביכול הבעיה אינה אמורה כלל להתעורר. אולם לדברי העותרת נימוק זה לאו נימוק הוא שכן העובדים בהם מדובר והם חלק גדול ממאגר העובדים שהיא וחברות דומות אחרות מעסיקות במכרזים למתן שירותי ניקיון, אינם כל עובדים זרים כמשמעות הביטוי בדרך כלל, כי אם מבקשי מקלט שבניגוד לעובדים זרים הם רשאים לשהות בישראל ולעבוד בה כדין בלא הגבלה.

חרף זאת נטען בעתירה משרד האוצר גובה בגינם ביד האחת- יד רשות המסים- היטל בשיעור של 20%, ובידו השנייה- ידה של החשבת הכלית- מסרב לכלול מרכיב משמעותי זה בטבלת רכיבי השכר לצורך חישוב שכר המינימום לעובדים במכרזים לשירותי ניקיון.