שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, דחתה (3.5.16) בקשה לאישור תביעה נגזרת ב-19 מיליון דולר נגד התעשייה האווירית, שבמרכזה עמדה עסקת ייצוא מזל"טים למדינה ששמה לא נזכר.
את הבקשה הגיש אפרים מנשה, שהיה בעבר בעליה ומנהלה של חברת אמית שעסקה בפיתוח מל"טים וטילים. כיום נמצאת החברה בשליטתו של סוחר הנשק אהרון פרנקל, באמצעות חברת יוויז'ן אייר. מנשה טען, כי ביולי 2005 נחתם הסכם בין אמית לתע"א, במסגרתו התחייבו שתי החברות שלא להתחרות זו בזו בתחום המזל"טים בשתי מדינות, ובתמורה הייתה אמורה אמית לקבל מתע"א 15% מעבודותיה באותן מדינות. לדבריו, תע"א הפרה את ההסכם כאשר חתמה על הסכם עם אחת המדינות, ואמית סירבה לתבוע אותה.
תחילה קובעת רונן, כי החלטתה של אמית שלא לתבוע את תע"א התקבלה בצורה ראויה. לדבריה, יש להחיל את כלל "שיקול הדעת העסקי" גם במקרים כאלו, ולא רק על החלטות שוטפות של הדירקטוריון. עוד נקבע, כי מר דובסטר, שהיה אז הדירקטור היחיד באמית, לא היה נגוע בניגוד עניינים למרות היותו גמלאי של תע"א, שכן תביעה נגד החברה לא הייתה פוגעת בזכויותיו האישיות. גם פרנקל לא היה בניגוד עניינים, למרות עסקיו האחרים עם תע"א, שכן הכנסת 19 מיליון דולר לקופתה של חברה שבבעלותו המלאה הייתה גם אינטרס שלו.
בהמשך קובעת רונן, כי לא נחתם הסכם מחייב בין אמית לבין תע"א, ולו רק לנוכח העובדה שתע"א לא צירפה את חתימתה לאותו מסמך מיולי 2005. בפיה של רונן ביקורת על יצחק ניסן, שהיה אז מנכ"ל מב"ת ומאוחר יותר מנכ"ל תע"א, אשר העביר למנשה מסרים כפולים: מצד אחד הוא חתם בראש המסמך ובראשי תיבות בכל עמוד, ומצד שני - הותיר לעצמו פתח נסיגה כאשר לא חתם כנדרש בסופו של המסמך. ואולם, אומרת רונן, לכל היותר יש לאמית עילת תביעה נגד ניסן על חוסר תום לב, ולא נגד תע"א.
עוד נקבע, כפי שטענה תע"א, כי בין הצדדים לא הוסכם סופית מה תהיה התמורה שתקבל אמית. בכל מקרה, מוסיפה רונן, ההסכם בין תע"א למדינה הזרה נחתם רק בפברואר 2009, בעוד אפילו אם היה הסכם בינה לבין אמית - הוא הסתיים ביולי 2008. לבסוף נקבע, כי מנשה הגיש את הבקשה בחוסר תום לב, שכן הוא היה יכול לתבוע בעצמו את תע"א כאשר היה בעליה ומנהלה של אמית. מנשה חויב בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה